צילום: יולי כפיר 
על אמנות בזמן מגיפה עם הציירת עדי כפיר/ יהורם גלילי

האמנית עדי כפיר, Yellow Mint art, מגלה כיצד הקורונה גרמה לה להביא את עצמה יותר לידי ביטוי 

האמנית והציירת עדי כפיר, הידועה בשמה המקצועי Yellow mint art, חווה תחושת שחרור נפלאה, חוויה זהה וגולמית של נגיעה בחומר ומעין תחושת התעלות – כשהיא נכנסת למים וגם כשהיא מציירת עם הידיים ובשפכטל. "כך אני נוגעת ומרגישה את החומר, בדיוק כמו המפגש שלי עם הים. אחרי הסגר השני, כש'סגרו לנו את הים', הגעתי לחוף האהוב עליי ואספתי חול ים בקופסאות, ערבבתי עם אקריליק וכך יצרתי מרקם מאוד מיוחד. החול הוא משאב טבעי בלתי נגמר, וכך אני מרגישה שהכנסתי לציורים שלי את החופש ואת הטבע".

את מגדירה את עצמך כילדה של ים?
"אני שוחה, צוללת וגולשת ומציירת מילדות. לאחר שירותי הצבאי פניתי ללימודי עיצוב תעשייתי, אבל הרגשתי פחות מחוברת למקצוע. לכן בחרתי את התחום הטיפולי – טיפול באומנות בקליניקה בה אני מטפלת באמצעות  CBT- טיפול התנהגותי קוגניטיבי".

היא מודה כי במשך שנים רבות היא שמה בצד את תשוקתה לציור ואת אומנותה לטובת לימודי הטיפול.  "כמטפלת למדתי לפרש ולבחון תהליכים, גם בצורה אינטואיטיבית, יכולת שעד היום באה לידי ביטוי גם ביצירתי. אחרי הלידה השנייה ובתקופה האחרונה הבנתי שהגעתי להבשלה של שילוב בין עולמות אלו בחיי".

למרות שבעקבות פרוץ הקורונה נסגרה גלריה חדשה בה היא התחילה להציג, היא מודה כי התקופה הנוכחית דווקא גרמה לה להביא את עצמה לידי ביטוי, לפרוץ, להעז ולהתנסות. "בסגר הראשון הייתי סגורה בבית, כמו כולם, וכשהצבעים והקנבסים היו מולי הרגשתי שהכל בוער בי וזועק ממני לצאת החוצה. כך התחלתי לצייר סדרת ציורים, וזה נתן לי לנשום בתוך הטירוף הזה והפך לדרך מצוינת להבעה עצמית ולברוח לשלווה בדמיוני כשאני בבית".

ההתמסרות לצבעים ולחומר ניכרת היטב בציוריה של עדי כפיר – מתחילת התהליך ועד ליצירה המוגמרת: מבחירת פלטת הצבעים שיופיעו על הקנבס ויתכתבו זה עם זה, דרך האופן הייחודי בו היא מציירת מבלי להיעזר במשיכת המכחול, וכלה במוצר המוגמר. ציוריה המופשטים של עדי, מביעים את חופש היצירה, המחשבה והתעוזה. "כשיש חלום, לכו אחריו", היא אומרת.

מהי המשמעות של שמך המקצועי?
"Yellow Mint art מסמל את שילוב הצבעים האהוב עליי במיוחד: צהוב עם מנטה. האהבה הגדולה שלי היא בעיקר לצבעים, לחומר ולמרקמים. לכן אני אוהבת לצייר בידיים ובעזרת שפכטלים. אני נוהגת לצייר כשברקע אני שומעת מוזיקה, וכך זו למעשה חוויה חושית עצומה שאני מרגישה בכל גופי. התחלתי בציור ריאליסטי וכיום אני מציירת בסגנון מופשט. בציור ריאליסטי המוח עובד שעות נוספות, ואילו בציורים מופשטים הגוף חווה את זה באופן אינטואיטיבי".

עדי כפיר מסבירה כי בשל העובדה שהיא מאוד מחוברת לצבעים, כבר לפני שהיא מתחילה לצייר היא רואה בראשה את פלטת הצבעים, ובוחרת בצבעים קרים או חמים ומהם את הצבעים שמתכתבים זה עם זה, מחפשת את האיזון בצבעים ואז מתחילה במריחת החומר. "זה נעשה בהחלטה מודעת להביע את עצמי. אני לא נחה לרגע עד שאני מגיעה לאיזון מושלם. אם לא הגעתי למקום המדויק שיש לי בראש, אני צובעת הכל בלבן ומתחילה שוב מהתחלה. אני מעבירה בציורים שלי אסתטיות, עיצוביות והרמוניה, שאולי הם ההשפעה שקיבלתי מלימודי העיצוב התעשייתי".

בשנים האחרונות היא מעניקה לציוריה משמעות מאוד גדולה בחייה ומצליחה לשלב היטב בין הטיפולים בקליניקה לבין הציור. "כיום 50 אחוז מזמני מוקדש לציור. השתלטתי על הבית שלי שהפך לסטודיו אחד גדול וצבעוני. בפינת האוכל נמצאים כל החומרים ובדי הקנבס, וכל הבית חווה את החוויה. בתי יולי בת השמונה מביעה לא פעם את דעתה האומנותית ומגלה סבלנות רבה, והתינוק שלי בן השנה ושמונה מתרוצץ בינינו".

מהו המסר שלך עבור אמנים אחרים?
"אני מאמינה שהיכולת להבעה עצמית דרך יצירה היא אפשרית לכל אדם, אך לפעמים אנו נדרשים לעבור תהליך כדי להסיר מעלינו את הביקורת העצמית. אלו ניסוי וטעיה שחוזרים על עצמם שוב ושוב ובעצם חקירה אחת גדולה של חומרים, טכניקות, רגשות ורעיונות. היכולת לאפשר לעצמי מקום של ביטוי לכל החלקים בתוכי, להעז, ולחלום היא המסר שלי ביצירה, ואני תמיד מקווה שהציורים שלי יעבירו את תחושת החופש הזאת".


דף האמן של עדי כפיר באינסטגרם:
https://www.instagram.com/yellow.mint.art

logo בניית אתרים