"שוחד מעוור את החכם ומסלף דברי צדיקים" (שלמה המלך).
אמת יש רק אחת, היא שורש כל הדברים, היא מקור הבריאה האינסופית, היא מוחלטת. אבל, היא משתקפת כריבוי בהתאם לרצונות, לצורות, להבנות, לאמונות, תלות ממד התודעה. גם האל הוא אחד ויחיד אבל הוא ריבוי במחשבות שלנו, תלות ממד התודעה.
לדבוק באמת משמעו לכן לדבוק במקור, באחד, באחדות. כדי להשיג אמת מוחלטת, יש לאמן את התודעה (בירור שכלי) ביישום מערכת חוקים ותקנות נצחיים שאין לשנותם. כלומר, יש לפתח תודעת תקנה. עד אז, האמת תמיד תהיה יחסית, כי עומק הבירור כעומק התהליכים האבולוציוניים שהאדם עובר = כעוצמת המוח = כמידת הקרבה למהות = כעוצמת ממד הקיום.
אצטט משהו שרבים עדיין לא יודעים אבל הכתבים מלאים בהשערות שונות: "כדור האנרגיה הראשון אשר היה הקרוב ביותר ליקום השני ואשר התקרר לאחר המפץ והתקרם, הינו עולמכם בו אתם חיים ברגע הזה. מהסיבה הזאת עולמכם הוא פלנטה של מעבדה" ("ספר הידע", 1024). התא הראשון הובא לידי קיום על הפלנטה, היצור החי הראשון הובא בה לידי קיום, זרע הנשמה התחילי בא לידי קיום עליה, היצורים החיים השונים שעברו בה שינויי צורה, תהליכים אבולוציוניים מדודים, משמעת תקנתית ועוד, כולל כל הייסורים שהפלנטה עברה ועוברת והפתרונות המדעיים שפותחו על מנת להקל..." מהסיבה הזאת, עולמכם הנמצא בממד השלישי, הינו מאוד חשוב. עתה, האם מבינים אתם מדוע אמרנו ש"אינכם יודעים עדיין אפילו לא את תולדות העולם שלכם?" ("ספר הידע", 574).
הבנה לגבי תפקידה הייחודי של פלנטת ארץ בנתיבים האבולוציוניים היא המפתח לכול. ההתגלמות שלנו על הפלנטה, מעבר לצרכי היום יום, באה עם תכלית מאוד ברורה.
"זוהי הודעה מוקדמת כללית אל פלנטה כדור הארץ
חברינו,
עתה, במשך תקופת מעבר זו, אנחנו מחויבים להעביר לכם את כל האמיתות.
אירועים המתרחשים על הפלנטה שלכם ברגע זה ואשר יתרחשו אינם ללא סיבה כלל. כל אירוע הוא כוללות של שרשראות התלויות בשרשרת של גורם ותוצאה. על אף שאין זה רצוי, אסונות טבע יגדלו במספר על הפלנטה שלכם, אזור אחר אזור. הסיבה מדוע שכבת האוזון נפתחה היא מכיוון שכל התאים הארציים מחויבים להתרגל לאלומות קוסמיות. תאונות גרעיניות הן כל אחת מהן הרכבה רדיואקטיבית. ההקרנות הסגוליות מעבר לאוזון הנן העברת המידע אליכם שמעבר לממד הזה והן התגבורות של (עוצמת התנגודת) בהתאמה לתקנת הדרוג. הכול מתרחש באופן טבעי, בשיטות טבעיות, על-ידי השפעות גבוהות של רובדי אנרגיה שצעיפם הוסר. מכיוון שבמקרה והפלנטה שלכם לא תקבל את האנרגיות העל-טבעיות האלה, היא עלולה להיהפך לענן חול ולא תוכל להיכנס למנהרת האנרגיה המועצמת אליה היא נמשכת ברגע זה.
גאולת הפלנטה שלכם מתאפשרת בלבד על-ידי צבירת האנרגיות האלה במערוכת שלה כולה. כל הדברים האלה יגרמו לכם להשיג תנגודת כוללנית בעת הכניסה לתוך האטמוספרה המועצמת הזאת. מהסיבה הזאת, הפלנטה שלכם יחדיו עם כוללות הישויות החיות עליה, משיגה תנגודת החודרת מבעד לכל תאיה, בהיותה כפופה לממטר של זרם קוסמי חזק, על-ידי שיטה אותה אנחנו מכנים שיטת ההרכבה. בעתיד, הפלנטה שלכם אשר ספגה את האנרגיות האלה תעבור מבעד לחור השחור הזה, בעזרת התנגודת האנרגטית שהשיגה, מבלי להתפרק לחתיכות בדרך כל שהיא, בזמן קצר כלילה אחד, במדיום של שינה עמוקה בו איש לא יחוש דבר. לידה מחודשת - התחלה חדשה - תקופת חיים שנייה. להיפגש כולנו יחד בעולמות נפלאים )כמו המעבר מבעד למנהרה של .(1981
סולח"
("ספר הידע", חוברת 36, 1989)
למה לחכות?
הבורות וההמתנה בגלל כוחו של הרגל מנתקים את זרמי החסד שקיבלנו עד כה, ואנחנו מומטרים כעת זרמים קוסמיים של מבחן (דין), על מנת שנגלה עכשיו את המהות האמיתית שלנו, במקום להמשיך לסבול. כי-
רק מהויות זהובות ותודעות שמש הן אבני היסוד של העת החדשה.
אם אנחנו לא רוצים לבזבז עוד מיליארד שנים של סבל (בעיקר מוות) בהמתנה לאור ולאמת, עלינו לגלות את המהות הזהובה שבתוכנו ואת התודעה הגבוהה שלנו. לכם כך עלינו:
• להבין מהי תכלית קיומנו.
• לחזור למקור החוכמה – לגרעין המהות – לאמת המוחלטת. הכל קיים בתוכנו, היקום כולו קיים בראש שלנו, ההיסטוריה שלנו קיימת בלבנו. כדי לעורר את העושר הזה, הוטבעה בנו טכנולוגיה של בריאה; הטכנולוגיה האוטופואטית שתפקידה לסייע בידנו לצמוח, להתחדש, להשתנות ולטפס. האם אנחנו זוכרים? אם נמשיך לאחוז באמת יחסית של "חור מנעול", בידע מוכר, במבנים שכבר לא משרתים אותנו, בהסכמים ישנים שלקחנו על עצמנו; נמשיך לסחוב משאות של סבל, קארמות וקורבנות, נחשוב באופן שגוי, נחווה פחד מקבע בכל צעד, נחוש חסרי ערך וחסרי אונים, לכודים ביחסים עכורים או בעבודה מתישה ונתפלל לטוב.
• להכיר באדירות שאנחנו, ברב הממדיות שאנחנו (עושר היקום). אנחנו יצורים מופלאים, שייכים למשפחת האור. באנו בעת הזאת לחיים על הפלנטה בשביל משימה; לבצע שינוי דרמטי. לסייע במעבר ליקום אחר. להחזיר את הערך האנושי בחזרה לקדמת היצירה, כי זקוקים לנו. הגענו מוכנים ומאומנים למשימה. אם נמשיך להתמקד בזהויות שלנו, נוסיף להיסגר בתודעה ישנה ומורכבת שניהלה אותנו עידנים.
• לחשוב כשלמים רקורסיביים, כי הכל קשור להכול ואין באמת עבר הווה ועתיד (זמן ליניארי). כל הדיונים בעד – נגד כל דבר חדש שעולה על שולחננו (כמו החיסונים), הוא בזבוז משווע של אנרגיות שמגביר שליליות. כאשר דבר מה אינו מהדהד לקוד הרום של המוח, אנחנו פוסלים, דוחים, מתנגדים, מבטלים. כלומר, מפעילים גאווה = הפרדה, המחלה # 1 של קיומנו!!!
• בעזרת תודעה ערה, עלינו להטיל ספק בכל מה שלמדנו וידענו ולהבין כי האמת שמעבר היא כנראה הפוכה למוכר. לכן, יש צורך לפתח את חמשת החושים הרוחניים על מנת לתקשר עם העוצמה האדירה/האמת שנפתחה בפנינו.
הסדר החדש על הפלנטה ייכון תחת אור האמת.
אם הסכמנו, עלינו לבחור במודע להיות מדען של מדע האמת!!! לא משנה תחום העיסוק, תחום המחקר, תחום הקיום, אדם המבקש להתחיל במסע אל עבר ההשראה, הגילוי, החדשנות, פריצת הדרך, חייב בד בבד לגלות את עוצמתו כיצור אנוש אמיתי הדומה לבורא, לדעת עבר – עתיד כאן ועכשיו, לדעת מה נכון לעשות, לדעת את החוקים המוחלטים המנהלים את הבריאה כולה, לדעת את שורש מחשבת הבריאה. על מעשיו החיצוניים להתאים לעולם הפנימי האמיתי שלו. כלומר, על המדען להשתוות בצורה למהותו ו/או למדיום המחקר שלו. לשם כך הוא מתמקד בתהליכי התחדשות - השתנות - טיפוס = שינוי צורה של עצמו = גילוי האמת הפנימית/חיצונית. כאשר המעשים של אדם נמצאים בסתירה למהותו הפנימית, הוא חווה חוסר איזון פיסי – נפשי – מנטלי.
לא ניתן להכיר את האמת המוחלטת אם לא מהדהדים לתדרה.
כדי להדהד לתדר המהות - לאמת, מדען מדע האמת מרכז עוצמה בפתיחת ארכיבים מוצפנים שבמוחו/מהותו. רק כך הוא יכול להכיר ב"רע" שבתוכו ולטהרו, לעדנו: תבניות, פרדיגמות, אמונות, מחשבות, רצונות, צרכים, קביים – מה יגידו, תאוות, התמכרויות, התניות, התנהגויות שכולאים אותנו בארציות, בהישרדות, בצמצום. מאחר והאדם בחר לגור במרתף, בחושך, אין הוא יכול לראות את עצמו, אלא בהשתקפות בתוך יחסים. היחסים הם בי"ס לאבולוציה שלנו. לכן, מדען מדע האמת, במקום להגיב לטריגרים חיצוניים, הוא מתבונן בהכנעה במסך שמנגנון ההשתקפות הקוסמי מראה לו על עצמו. רק אז, בעזרת כנות ושקיפות, הוא יכול לזהות את מה שדורש טיהור ושינוי.
לכן מדען מדע האמת עסוק בלגרף את כל המילים הריקות והלא רלוונטיות, את המחשבות הסימפטומטיות שמשאירות את התודעה שלו עקרה, לא יצרנית, לא גורמת לו להרוויח דבר ומנסה להשיג מחשבת שורש, מחשבה קריסטלית שהשיגה את צורתה הסופית (האמת המוחלטת). כלומר, מדען מדע האמת לוקח אחריות על המחשבות שלו ועל התהליכים האבולוציוניים שהוא עובר (לכן חשוב ללמוד את מחשבת הבריאה, המנגנונים, החוקים והתקנות).
"אינכם יכולים להתכחש לדברים שאינכם רואים או לדברים שאינכם יודעים."
רפליקות כל מחשבות של כל הציוויליזציות מכל הזמנים נוכחות כמיקרו-חלקיקים/אנרגיות בריק של השמיים/אוקיינוס המחשבה. ריק השמיים הנו ים העמידה בניסיון. כלומר, אנחנו נמדדים על עוצמת המגנוט שלנו הטענות/"תדלוק" המכה במחשב המוח שלנו ובכך, מאפשר לארכיבים המוצפנים להיפתח. מאחר וכל הפוטנציאל האדיר הזה מחובר יחדיו כשרשרת של מחשבה אחת שלה טבעות של הבנה רבות (פרשנויות), הטבעת שנפתח תהדהד לעוצמת "התדלוק" שהצלחנו למגנט. ככול שנתחדש, נשתנה ונטפס, גם עוצמות "התדלוק" תעלה ויותר שערי רקיעים ייפתחו בפנינו והאמת המוחלטת תתגלה.
מוחות רבים מלאים בבוץ. כדי לנקותם יש להזרים הרבה מים טהורים/ידע המקור.
מכאן, מדען מדע האמת נמצא בתנועה אינסופית ממוח מיקרו בו 95% מהארכיבים שבו מוצפנים ונעולים, דבר הגורם לנו לחיות חיים מכאניים – פונקציונליים – הישרדותיים מוגבלים, למוח מאקרו בו מרבית ארכיביו פתוחים והוא מגלה את הסוד: האמת לגבי הבריאה, האדם, הקיום והחיים. רק אז אנחנו חוזרים הביתה – לנקודת המוצא האמיתית שלנו כיצורים של הקומה ה- 100.
אז מהי אמת?
האמת הקוסמית שבעצם מנהלת את הבריאה כולה ואותנו בפרט, היא הפוכה לאמת הארצית. אי אפשר להכירה מתוך השקפה מדעית מוכרת, או מתוך תודעה ארצית. אין זה אומר שמה שלא רואים אינו קיים. רק כאשר נשיג תודעה קוסמית נצליח להכיר אמת זו. זהו הסדר בקוסמוס. דבר לא מתגלה בטרם הגיע הזמן ו/או בטרם התודעה בשלה להכילו.
ידיעת האמת משמעה להשיג את תודעת התקנה. השגת תודעת תקנה מאפשרת לנו לשמור את הבריאה במיקרו ובמאקרו בשיווי משקל תמידי (היעדר שיווי משקל מביא לכל המחלות וההתנסויות הקשות). שיווי המשקל מוביל לחיות חיים חיוביים ושקטים בכל התחומים, במקום "גן החיות" האקטיבי הנמצא בראש שלנו ומייצר עימותים וויכוחי סרק.
אמת בבריאה אינה קשורה לתוכן, אלא לעוצמת תדר, לעוצמת שידור, למידת הריכוז של אנרגיות, למידת ההבנה העמוקה של טבע הדברים. היא בעצם אנטי-חומר, אנטי-צורה, אנטי-הגדרה תוכנית. ברמות האוניברסליות להיות אמיתי משמעו להיות אמת מוחלטת = דעת האלוהים (אני הדבר), עוצמתית, מרוכזת, מדויקת, בעלת היכולת הכל יכולה, משתווה "בצורה" לבורא.
האמיתות המוחלטות אותן כבר חווינו בעברנו הרחוק, כורטסו בגני המהות שלנו (בארכיב המודע הגבוה ובארכיב הלא נודע) והן נחשפות בהתאם לרמת התודעה וההבנה של כל אחד. בעצם היקום כולו נמצא במוח שלנו/בגרעין המהות (המדע בקושי גילה 2 ס"מ מוך 100 לגבי המוח). בדומה לגרעין עץ התפוח, גרעין המהות שלנו הוא תיבת הנדוניה שמכילה את פוטנציאל השלם שאנחנו, את הידע, את היכולת הכל יכולה, את האמת המוחלטת ואת התוכניות לאבולוציה שלנו. ניתן לומר שגרעין המהות הוא פקעת עוצמתית המצוידת בכול סודות היקום וככזה, הוא נקודת מוקד של הקרנה, השתקפות, השלכה. הוא האוטוריטה שאינה זקוקה לקביים חיצוניים. "יקום" זה (תוכנה) בא לא רק עם ידע אלא גם עם מערכת הפעלה (חומרה) אוטופואטית (self-creation). הגיע הזמן להתחיל לפעול אחרת.
מכאן, האמת (היחסית והמוחלטת) איננה חיצונית לנו. היא לא טקסט שמוצג לנו אלא תיאור או שיקוף של עצמנו. לכן אמר הרמב"ם, כאשר נלמד אותנו, נדע סודות יקום, נדע אמת. "נתתי לכם את הכישרון להבין ולגלות הכול בעולם" ("ספר הידע", 47/463), לכן "אל תחפש את עצמך על שטיח התפילה. אל תחפש את עצמך ליד הצלב. אל תחפש את עצמך באדונך. הינך הכול; הצלב, שטיח התפילה, אדונך" ("ספר הידע", 24/299). במקום לחקור החוצה ורחוק, מדען מדע האמת חוקר פנימה וקרוב. הוא הופך את הפוטנציאל המלא הנמצא בגרעין המהות שלו - גלקסיית הזהב - לחומר חי, פעיל, נוכח (ללבלב את השפע הקוסמי).
הדחף המניע את החיים הוא העצמת החיים. העתיד כבר כאן.
ההתכחשות לעוצמות האלה, היא התכחשות לעושר הקיים בנו, למה אנחנו באמת, לכל הקיים ביקום ובריק האינסופי. היא גורמת לנו להמשיך להתייחס אל עצמנו כאל מערוכת מכאניות – פונקציונליות, המתבוננים החוצה מבעד "חור מנעול" תודעתי, ומן המעט שרואים, מקשים על עולם ומלואו. ברגע שנשחרר את התפיסה המכאנית - פונקציונלית ונטמיע את התפיסה האוטופואטית – טכנולוגית, נהיה נאמנים לטבע האמיתי שבנו, נהיה מדענים שחוקרים, בוראים שצומחים, מתפתחים ומשתנים מתוך עצמנו, כל יום מחדש, ולא מחפשים לתקן דבר.
זו המשמעות של להיות מדען של מדע האמת. לכן, כדי לתפוס את האמת הוא משיג תודעה קוסמית. כדי להשיג תודעה קוסמית הוא יורד לעומק מהותו (תיבת הנדוניה). זו תנועה רקורסיבית שהסוף שלה נפגש עם האינסוף החדש.
ככול שהמדען מטפס, מראים לו את המדרגות התחתונות שלו. ככול שהוא מטפס גבוה יותר, מראים לו את עומקי הרע שבתוכו (תפסיקו לחפש מלאכים ועולמות, כי מה שחשוב הוא הכרת העצמי), עד שיעקור הכל מהשורש ויכניס לתוכו אור (אוקטבה עולה ואוקטבה יורדת). כך האדם משיג את הגופים העדינים והשקופים שלו.
התנועה הזאת מחייבת אותו, מתוך הבנה עמוקה, להכליל 2 ניגודים כביכול: אמונה שמעל דעת/דת/רוח והוכחה רציונלית/מדע, למרות מאבק רב השנים ביניהם. בעיקרון, "דת ומדע הינם שלם" ("ספר הידע", חוברת 27). "לא יכולה להיות למידה/מדע ללא דת, ולא יכולה להיות דת/אמונה ללא למידה. הכל שלם. שתיהן נמצאות זו בתוך זו. כך אתם מתפתחים. אחרי כן, אתם פוסעים קדימה אל עבר ממדים מתקדמים בתביעת בעלות על תודעת מהותכם העצמית" ("ספר הידע", 365). יחד עם זאת, עלינו לדעת כי מעבר לשלם האטומי שלנו נמצאים מדיומים ששום למידה/מחקר מדעי, שום טכנולוגיה אינם יכולים להגיע אליהם, ויש גם מדיומים מוגבלים יותר ממה שאנחנו מכירים ויודעים.
הדת/הרוח מציגה "מה": מזכירה לכולנו כי האמת והמציאות האמיתית נוכחות במדיומים בלתי נראים שאין לנו את העוצמה לגלותם. לא ניתנות לחקירה באמצעים מדעיים מקובלים. לכן נדרשת אמונה שמעל דעת בעוצמה שאנחנו, במהות שהיא אנטי-חומר, במציאויות עלומות, בידע הגבוה הנוגע במחשבת הבריאה, באלוהות, בחוקים המוחלטים, באדם, באמת מוחלטת, בתוכניות השונות לאבולוציה, המוצפנים בכתבי הדת השונים. מאחר והדיבר האלוהי/האמת הקוסמית הוצהר ומוצהר מערוץ המהות של אדוני, כדי להבינו, עלינו להשיג השתוות צורה. "הגורם הקיומי של הבריאה כפוף לתוכנית לאבולוציה. הכניסה לתוכנית הרוחנית מחייבת השגת תודעת אל...הכניסה לתוכנית האדוניתית מחייבת תודעת התקנה" ("ספר הידע", 11).
המדע מציג "איך": רוצה להוכיח את האמת באמצעות חקירה, ניסויים, תיאוריות, הנחות, שאילת שאלות, ניתוח, חיפוש הסברים לתופעות שונות, ניסיון להבין את החיים ומה תפקידנו בתוכם. המדע הוא שיטה לאיסוף ידע באמצעות תצפית, הסקה וניסוי שיטתיים ודרכי מחקר שנועדו לפתח שטח זה. לכן, אין לו כלים להוכיח אמונה או גופים מעבר לצורה.
כלומר, לא ניתן יותר להתקדם אל עבר האמת המוחלטת מתוך הפרדות: אני - אתה, זהות – מהות, מי - מה, איך – למה, שמיים – ארץ, דת – מדע וכד'. רק אחדות בין ניגודים והפכים יכולה להביא לפתחנו עוצמת שלם גדולה יותר שתאיץ את התנועה שלנו אל עבר נקודת המוצא האמיתית שלנו – הקומה ה-100 ותאפשר לנו לגלות אמיתות מוחלטות.
כאן המקום אולי לרמוז שאנשים גדולים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו, מוצארט, איינשטיין, אדיסון, הוקינג ועוד רבים אחרים, הם כולם היו שליחים קוסמיים שהמצאתם ניזונה מהחיבור בין השניים. נכון שאז הם היו מטי מעט אלא שהיום, כולנו נדרשים להיות:
מדען = להיות בורא במקום מתחרה, או מכונאי, או שורד!!!
מי שבוחר להיות מדען מדע האמת; בוחר לפגוש ידע שונה מהמוכר, חישובים של סרגלי זמן שונים, מתמטיקה שונה, טכנולוגיה שונה, עוצמות שונות. לכן הוא בוחר לפתוח במתקפה נגד החומות/הקליפות שעוטפות אותו: תפיסות עולם, פרדיגמות, ארכיטיפים, ערכים, התניות, הרגלים, מחשבות של מציאות חושית שהינה מציאות חזיונית. הוא מכופף את חוקי החוויה האנושית המוכרת. הוא משנה את זווית הראיה אל מעבר לצורה. אין הכוונה שהוא נכנס למרחב לוחמני, אלא הוא:
1. מנהל את מערכת היחסים בין אורות (פוטנציאל אינסופי, מציאות אונטולוגית מעבר לצורה) לכלים (מוחשי, גופים, מציאות אפיסטמולוגית), על מנת להרחיב את מפתן הזיכרון של מוח המיקרו שלנו ולהשיג את מפתן הזיכרון של מוח המאקרו, בו כל הארכיבים שלנו פתוחים ולא מוצפנים: המודע – תת המודע – המודע הגבוה – הבלתי מודע. מוח שכל המחשבות בו השיגו את צורתן הסופית, הוא מוח שהשיג הבנה עמוקה = מחשבת שורש. כלומר, להיות הדבר, לחשוב בתוך המחשבה.
2. מציית לארבעה חוקים קוסמיים:
o חוק ההשתקפויות (כפי שלמעלה כך למטה...האוקיינוס נמצא בטיפה)
o חוק סיבה-תוצאה
o חוק המשיכה (הרטיטה) – דומה מושך דומה
o חוק השימור – שיווי המשקל
3. עובד עם שפת האור וחמשת החושים הרוחניים. "השפה היחידה של הטבע היא אהבה, השפה היחידה של הממלכות היא אבולוציה, השפה היחידה של ALLAH היא יצור האנוש" ("ספר הידע", חוברת 48).
4. מפעיל אוקטבה של אינטליגנציות.
5. מרפא: כאשר הצפנים נפתחים והסודות מתגלים, יש לרפא כמה תכנים על מנת שנוכל להכלילם לשלם עוצמתי.
6. מפעיל את יכולת ה- EDIT:
o האומץ לקפוץ לזירה E Explore
o האומץ להמציא D Discover
o האומץ לחבר I Integrate
o האומץ לטפס T Transform
7. משיג את בינת הלב, קואורדינטה בין שכל ללב. גרעין המהות שלנו הוא בלב. לכן הלב הוא האיבר הראשון שמתחיל לפעום. הוא מכיל את הספרייה של ה'מודע הגבוה' (מרגע הנשימה הראשון שלנו אי פעם). מהלב המהות עוברת לכל יתר התאים. ברגע שגם המוח נוצר , מאחר והוא אב-טיפוס של המוח הקוסמי (של האדם הקדמון שיצרו האטלנטיים), הוא נוצר בתוכו לא רק את ספריית המהות, אלא גם את ה'לא המודע הגבוה'. "אתם שבבי המיקרו של המוח הגדול שלי שקיים בתוך האינסוף הזה, אתם החלקיק הטריליון של המוח שלי. המוחות שלכם ושל כל יצור החי ביקום שלי, מחוברים אלי. באמצעותם אני יודע ורואה הכל. כך אני מנהל את התקנות שכוננתי. כך אני מביא לידי קיום כל דבר, גלוי או בלתי נראה" ("העוצמה הגדולה", מטין טרנגון).
כלומר, המוח שלנו הוא מחשב אוניברסלי; מחשב ביולוגי - לוויין אוניברסאלי – מנסרה קריסטלית (פירמידה אלמותית) בעל יכולת קליטה של 1,235,000 ערוצים. על פי התוכנית האבולוציונית, כדי להשיג מוח מאקרו, תאי המוח שלנו חייבים לעבוד ולייצר אנרגיה. מדוע? כי עליהם להמיר את הידע השוכן בארכיבים כמיקרו אנרגיות לאנרגיית מחשבה, אנרגיית מחשבה לחומר, חומר גולמי למשמעות (צורה קונקרטית), המשמעות מסייעת להבין את הרוח/הנשמה וכך לגלות את המהות (כדי להכיר את הרוח הכרחי להיות רוח/אנטי-חומר). בעזרת המהות אנחנו יכולים לגלות את את האלוהי...וההיפך, בתהליך רקורסיבי. ככול שהמוח מחולל תנועה מהירה יותר (המפתח), יותר ארכיבים נפתחים, מושג פוטנציאל רב עוצמה יותר שמאפשר לנו לטפס אל עבר ממדי מציאות גבוהים יותר, עד שנגיע לנקודת המוצא שלנו שהיא מעבר ליקומים, מעבר לידע, מעבר להיסטוריה. אחרת, נהפוך להיות משרתים בכלוב הבדולח.
כאשר תפקידי המוח נעצרים, כל הפעולות התאיות שלנו גם נעצרות. מדוע? כי המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב (נוירונים), איתם אנחנו נולדים. התאים אחראים לכלל התקשורת במוח שלנו. הם לא מתחדשים כי הם עותק של אב-טיפוס. במקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.
כדי לחולל מהר יותר את תנועת המוח על מנת לפתוח כמה שיותר ארכיבים, מדען מדע האמת מפעיל 3 מנגנונים:
• מנגנון המחשבה (תוכנה, רטטים לולייניים): מחשבה - אמונה - רצון. חוכמה
• מנגנון החשיבה (חומרה): בינה (מושכת ומטעינה) – היגיון (מבקר, משגיח, פותח ארכיבים) – מודעות (מחברת) – מצפון (שומר על שיווי משקל). בינה
• מנגנון התודעה (עיבוד): הבנה עמוקה/אמת. דעת
לכן, מדען מדע האמת;
"מניח אני את כלי הדעת, מניח אני את כלי הספק,
כי הספק מכרסם ומכלה, מביא כליה.
מניח אני חשק, מניח אני נוח,
כי הנוחיות מענגת ומדשנת עד שנמצא אני מנמנם, ישן, טיפש.
לוקח אני על עצמי את האמונה שהיקום ונשמתי בעדי.
לוקח על עצמי את האמונה שאת שארצה אשיג.
לוקח אני את האמונה שבורא אני את מציאותי יום יום...
ועד אז אתאמן ואתאמן ואתאמן...
כי האימון יביא אל אמון, יביא אל אמת, ובאמת חפצתי מכול."
"סוד הפשוט"
בדיוק כמו שקוסמוס לא מתערב ברצון הפרטני, פרטי, חופשי שלנו, כך אף אחד מאיתנו לא יכול להתערב בנתיבו של האחר. כל אחד חייב להתאמן על האמת שלו לבדו.
למתח בין דת למדע יש היסטוריה.
"ציפור שיר ודג יכולים להתאהב זה בזה, אבל היכן יבנו את ביתם?". את השאלה הזאת שם הסופר שלום עליכם בפיו של טוביה החולב, וכך ביטא את תהייתו כיצד שני עולמות שונים מאוד זה מזה יוכלו לחיות יחד. כמו ציפור ודג, גם דת ומדע – כל אחד מהם הוא תוצר של מחשבת האדם ויפה בדרכו, אך הם אינם יכולים לגור באותו הבית, כך טען ג'ון ויליאם דרייפ, מדען, היסטוריון, בספרו "תולדות העימות שבין הדת והמדע". בשנת 1874 הוא תוקף בעיקר את הנצרות הקתולית, והאשים אותה, פחות או יותר, בכל הפשעים הגרועים ביותר כנגד האנושות ובייחוד כנגד הקידמה המדעית. לדעתו "ייסודה של הנצרות, הגם שהוא מציין את תחילת התפתחותה של דת חדשה, עצר את התפתחותם של מדעי הטבע במשך יותר מאלף וחמש מאות שנים".
לפי התאולוגיה של אקווינס, כל חקירה אנושית היא חקירה של האל, ולכן כל מדע הוא כלי של התאולוגיה, ומטרתה של כל חקירה מדעית היא לעשות את התאולוגיה טהורה יותר. האוניברסיטאות הראשונות, בימי הביניים היו מוסדות דתיים. במאות ה-16 וה-17 היו לימודי כמורה יעדם של המשכילים. לכישרון וליכולת האנליטית התלוותה גם סקרנות. ולכן הכמרים לא הסתפקו בתשובות של הדת, אלא ניסו למצוא הסברים לתופעות טבע על ידי ההיגיון ועל ידי תצפיות טבע. אין פירוש הדבר שהם שללו את קיום האל או יצאו נגד הדת. הם טענו שהמדע הוא הדרך הנעלה להתחקות אחר תפארת מעשיו של האל, כי האל קבע את חוקי הטבע, ובהם האבולוציה על פי עקרונות הברירה הטבעית.
עם זאת, יסודות שמרניים בכנסייה, ובעיקר ראשיה, אסרו על הכרה בתגליות מדעיות. ב-1571 הוסמכה האינקוויזיציה לשפוט ספרים שכללו רעיונות של כפירה, ואז החלה בהכנת רשימת ספרים אסורים בקריאה – האינדקס. העבריין היה נשפט בבית משפט של האינקוויזיציה, בלי העתק מכתב האישום, בלי לדעת מה העדויות נגדו ובלי פרקליט שיגן עליו. ספרו של גליליאו, "שיחה על שתי שיטות העולם הגדולות", שהודפס ב-1632, היה ברשימה זו במשך כמאתיים שנה.
ב-1616 קבעה הכנסייה הקתולית כי אסור להורות "שהשמש עומדת ללא תנועה במרכז השמיים; שהארץ אינה נמצאת במרכז השמיים ואינה חסרת תנועה, אלא נעה בתנועה כפולה", סביב השמש וסביבה-עצמה. בין דעותיהם של גליליאו ושל האפיפיור אורבן השמיני הייתה סתירה אינטלקטואלית. גליליאו טען שהמציאות בטבע היא אבן הבוחן של כל תאוריה: "בדיונים על בעיות פיזיקליות אין להסתמך על פסוקים במקרא אלא על ניסיון החושים ועל הוכחות... אלוהים מתגלה בפעולות הטבע לא פחות מאשר בדבריו המקודשים של המקרא."
אורבן השמיני דרש שגליליאו יצהיר בספרו כי אסור להרהר במעשי אלוהים: "העזה בלתי נסבלת היא, שאדם ינסה להגביל את הכוח האלוהי ואת החכמה האלוהית כדי להוכיח השערה משלו." שמונה שנים לאחר מכן הקים אורבן השמיני ברומא את "המכון להפצת האמונה" – de propaganda fide. זה מקורה של המילה "פרופגנדה" (תעמולה) בדת הקתולית.
לדעת הרמב"ם, מגדולי הפוסקים במאה ה-12 שכתב את אחד מספרי ההלכה המקיפים והחשובים בהיסטוריה היהודית, היה גם איש מדע מובהק ועסק רבות ברפואה ופילוסופיה, תוך שהוא טען כי השתמש במדעים כ"רוקחות וטבחות" לחוכמת התורה, ההפרדה עד כה בין דת למדע בנתה תילי תילים של מידות רעות המכסות את עינינו ומוחנו וגורמות לנו להתרחק מהחוכמה, מהבינה ומהדעת. כדי להבהיר זאת השתמש הרמב"ם בשני מושגים מנוגדים: "מושכלות" ו"מפורסמות".
"מושכלות" היא ידיעה שהאדם מגיע אליה בשכל העיוני הטהור. זו חשיבה שמחוברת למקור (רובד האמת. לחשוב בתוך המחשבה). זו חשיבה צלולה וקריסטלית. לעומתה "המפורסמות" הן קביעות שאינן נגזרות מהשכל העיוני, אלא נולדות מהצורך להתמודד עם מצב אנושי ספציפי (לחשוב על המחשבה). זו היא חשיבה ארצית פונקציונלית - מכאנית - מותנית התנהגותית (מותר/אסור, טוב/רע), הפועלת מכוחו של הרגל ומתאימה עצמה למצבים אנושיים חברתיים (סרגל המצפון). כדי לחזור ל"מושכלות", על האדם לטהר את מידותיו הרעות, להסיר מסכים, פרשנויות וקירות, ולגלות את האור – האמת – המהות – המחשבה הקריסטלית, בעזרת שכל (ח-ב-ד) אוניברסלי. הרמב"ם קובע כאקסיומה שמציאות האל הכרחית מבחינה לוגית והשכל אינו יכול לכפור בו. גם זה הבוטח בלב שלם במציאות האל, אינו יכול לעשות מציאות זו לנקודת מוצא למחשבתו. החקירה היא שכלית/מדע; שואלת שאלות, מפרקת ומחברת מחדש (בניגוד לדעתו של הרבי נחמן מברסלב למשל שטען שהחקירה הינה אינטואיטיבית – חווייתית). הוא אינו מתפלסף מנקודת מבטו של האל אלא מנקודת מבטו של האדם. האל אינו נקודת מוצא בשבילו אלא יעד משתנה.
על פי הרמב"ם, האדם נברא כתבנית כל העולמות (אבולוציית כל העולמות). כדי להיות בסוד הצורה העליונה/אדם קדמון, על האדם להידמות לבורא, לא בצורה אלא במהות/במעשים. הטיפה חוזרת לים...המעיין חוזר אל עצמו...הענפים מתחברים עם השורשים. בנשמה או במהות שלנו ישנו שבריר של זיכרון של השלם מימנו באנו וזיכרון זה מתעורר היום ודוחף אותנו להשגה – לחזור אל האחד. לכן אמר הרמב"ם, כאשר נלמד אותנו, נדע סודות יקום.
המהר"ל מפראג מגדולי ההוגים בישראל, שחי במאה ה-16, צידד וחייב לימוד מדעים, וראה בהם סולם לעלות אל חכמת התורה והכרת הבורא. אחת מראיותיו היא שיש לברך על ראיית חכם מאומות העולם - "ברוך שנתן מחוכמתו לבשר ודם". אחד מגדולי תלמידיו רבי דוד גנז אף למד ברכתו אסטרונומיה (שהמהר"ל החשיב כמדע יהודי) אצל האסטרונום טיכו ברהה.
הגאון מווילנא, אבי השיטה הליטאית במאה ה-18, תמך באופן מובהק בלימוד רוב המדעים (למעט פילוסופיה), ואף כתב ספרים בעניין. בהקדמה לספר" אוקלידוס" מובא בשמו: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחוכמת התורה... וציווה לי (=הגאון) להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקדוש מחכמות כדי להוציא בולעם מפיהם וישוטטו רבים ותרבה הדעת בין עמינו ישראל".
צ'ארלס דרווין כתב: מקור נוסף לאמונה בקיומו של האל, הקשור לתבונה ולא לרגשות, מרשים אותי על שום היותו בעל משקל רב יותר. אמונה זו מבוססת על הקושי הרב, ולמעשה על חוסר האפשרות, לדמות כי יקום עצום ומופלא זה, הכולל את האדם המסוגל לצפות הרחק אל העבר ואל העתיד, הוא תוצאה של מקריות או הכרחיות עיוורת. כאשר אני מהרהר בכך, אני חש אנוס לשער את קיומה של סיבה ראשונית שהיא בעלת תבונה הדומה מבחינה מסוימת לזו של האדם; ומסיבה זו ראוי לכנותי אתאיסט.
דווקא הפיסיקה הקוואנטית שהציגה את "עיקרון אי הודאות" שנולד בשנת 1927 ע"י וורנר הייזנברג, התקבלה ברוב קולות בקרב המדענים, כתורה שתקפה לאנושות כולה. הגישה הדוגמתית, ההחלטית והמכאנית למדע, נגוזה. המדען המודרני כבר לא מחפש אמת במדע. עתה האמינו כולם כי על המדע להסכים עם העובדה שכל התפתחות מצדו, אינה נשענת על כללים מוחלטים או ודאיים. כלומר, הפיסיקה הקוואנטית בעצם קרבה דת ומדע!!!
בואו; אנשים בכלל, בעלי מקצוע בתחום הייעוץ, ההנחיה, הטיפול וארגונים. הצטרפו לנתיב "הבית לחוכמה מתהווה". בואו ללמוד את מחשבת הבריאה, החוקים והתקנות, את התוכנית לאבולוציה, את החומרה/תוכנה הקוסמית הקיימת בתוכנו, על מנת לדעת לזהות במדויק את המקבע שיש לטהר. בואו לתקן מידות רוחניות ולהשלים מידות אדוניתיות. בואו להרחיב את הכלי על מנת להכיל עוצמות קוסמיות חדשות שהכרחיות לתהליך הטיפוס אל עבר הקומה ה-100.
