רַב עָנָן הֵבִיא לוֹ אָדָם אֶחָד סַל שֶׁל גִּלְדָּנִים.
אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה?
אָמַר לוֹ: דִּין יֵשׁ לִי.
לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: פָּסוּלְנִי לְךָ לְדִין.
אָמַר לוֹ: דִּינוֹ אֵינִי מְבַקֵּשׁ וְקַבֵּל יְקַבֵּל מַר, שֶׁלֹּא יִמְנָעֵנִי מִלְּהַקְרִיב בִּכּוּרִים,
שֶׁשָּׁנִינוּ: "וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים" (מלכים-ב ד, מב) –
וְכִי אֱלִישָׁע אוֹכֵל בִּכּוּרִים הָיָה, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כָּל הַמֵּבִיא דּוֹרוֹן לְתַלְמִיד חָכָם כְּאִלּוּ מַקְרִיב בִּכּוּרִים.
אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו שֶׁאָמַרְתָּ לִי דְּבָרִ שֶׁל טַעַם אֲקַבֵּל מִמְּךָ.
שִׁגְּרוֹ לִפְנֵי רַב נַחֲמָן. שָׁלַח לוֹ: יְדִינֵהוּ מַר, שֶׁאֲנִי, עָנָן, פָּסוּל לוֹ לְדִין.
אָמַר רַבָּן נַחֲמָן: מִשֶּׁשָּׁלַח לִי כָּךְ מִכְּלָל שֶׁקְּרוֹבוֹ הוּא;
הָיָה עוֹמֵד דִּין שֶׁל יְתוֹמִים לְפָנָיו. אָמַר: זֶה עֲשֵׂה וְזֶה עֲשֵׂה, עֲשֵׂה שֶׁל כְּבוֹד הַתּוֹרָה גָּדוֹל.
סִלֵּק אֶת דִּין הַיְּתוֹמִים וְהִכְנִיס דִּינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה בַּעַל דִּינוֹ שֶׁעוֹשִׂין לְזֶה כָּבוֹד כָּל כָּךְ נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו.
רַב עָנָן – הָיָה אֵלִיָּהוּ רָגִיל לָבוֹא אֶצְלוֹ, שֶׁהָיָה מְלַמְּדוֹ "סֵדֶר אֵלִיָּהוּ".
כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה רַב עָנָן כָּךְ – נִסְתַּלֵּק.
יָשַׁב רַב עָנָן בְּתַעֲנִית וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וְחָזַר.
