הַשְּׁאֵלָה/ אמנה עראין

שָׁם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עָמְדָה

עַל רֹאשׁ הָהָר,

צָעֲקָה.

הִסְתִּירָה אֶת עָצְמָה

בְּתוֹךְ מְעָרָה,

חִפְּשָׂה אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתְנוּ לָה

הִדְלִיקָה נֵר וְהֶחֱזִיקָה בְּיָדָהּ

יָשְׁנָה עַל אֶבֶן

שֶׁהָיְתָה לָהּ חֲבֶרְתָהּ הַיְּחִידָה.

מֵרֶגַע שֶׁיָּצְאָה מִמְּקוֹמָהּ...

"תָּקְפוּ אוֹתָהּ"

גָּנְבוּ מִמְּנָה אֶת מַה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ,

חֲצוּפָה!

כָּךְ פָּשׁוּט קָרְאוּ לָהּ

חָזְרָה לְתוֹךְ הַמְעָרָה וְנִרְדְּמָה.

לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר נֶעֶלְמָה

אוֹמְרִים שֶׁמֵּתָה וְהַנֵּר

נִשְׁאַר דָּלוּק

בְּיָדָהּ.

* אמנה עריאן- משוררת.