נולדתי אל הדגל/ ד"ר רחל ( חלי) אברהם-איתן

נולדתי אל הדגל הכחול-לבן עם המגן דוד, ובשום מקרה לא אחליף את הדגל המבוסס על
מסורת ארוכת יומין של העם היהודי, אך אוסיף לו ציור מזווית אישית של משוררת
שגדלה על ברכי המורשת היהודית והלאומית
השימוש העתיק ביותר במגן דוד במסורת היהודית הינו בחותם מן המאה ה - 7 לפני
הספירה, שנמצא בצידון. בתקופת בית שני עשו יהודים שימוש בכוכב בן ששה קצוות
הדומה למגן דוד ובכוכב מחומש המכונה "חותם שלמה". לאורך כל הדורות מוצאים בו
שימוש בקרב היהודים בארצות הפזורה. המגן דוד נשא מטען רוחני ומיסטי, והחל מאמצע
המאה ה – 11 הוא קיבל גם משמעות לאומית המסמלת את ההשתייכות לעם היהודי.
הטלאי הצהוב, אף הוא מבוסס על הסמל הלאומי של המגן דוד, ולכן כשעלתה שאלת הדגל
בקונגרס הציוני, המגן דוד נבחר באופן טבעי להיות במרכזו. בשאלת הכוכבים וצבע הדגל
שהציע הרצל ואחרים הכריע דוד וולפסון: "הרי יש לנו דגל, לבן-כחול. הטלית אשר בה
נתעטף בתפילתנו – טלית זו היא סמלנו. נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני
ישראל ולעיני כל העמים". בקונגרס הציוני ה – 11 שסימנו ח"י, בבחינת חיים חדשים
לתקומת עם ישראל, התקבל הדגל הכחול-לבן בתוספת המגן דוד במרכזו, כדגל ההסתדרות
הציונית והעם העברי
לכן עלינו להישאר לנצח תחת דגל זה ולא לשנותו, אדרבא עלינו לחזור אל הערכים
המורשתיים והלאומיים, שהוא נושא בחובו, כדי להישאר בארצנו לעד, על אף שבכל דור
ודור קמים עלינו עמים "תורנים" לכלותנו. כיום אנחנו נתונים תחת האיום הגרעיני של
איראן, העם ה"תורן" שרוצה לכלותנו
ערכי הרוח הם אלו שחיזקו את העם היהודי כעם אחד בארצות הפזורה, וסמל המגן דוד
סימל את השתייכות הקהילות השונות לעם היהודי. אנו חיים בתקופה שבה השינויים
הטכנולוגיים הם מהירים. מהפכה טכנולוגית עצומה במימדיה מתחוללת מול עינינו יום-יום
2
החשיבה המהפכנית המשתנה במהרה טובה לענייני הטכנולוגיה. החשיבה של שינוי הסמל
עתיק היומין יכולה לסכן את אחדותנו כעם אחד ואת קיומנו הרוחני, שהוא הבסיס לקיומנו
כעם על אדמת מולדתו. אל לנו לערער על סמלי קיומו של העם היהודי ועל מטעני ערכי
הרוח שהם נושאים
לכן השרטוט של הדגל אישי שלי מחזק ערכים אלו, ולא מחולל מהפכה בדגל קיומנו
הוספתי לדגל הלאומי את השמים במרכז המגן דוד ובהם ענן בצורת יונה לבנה במעופה
צילום של המדען פרופ' רוני אלוני, שתרם תרומה משמעותית למדע בארץ ובעולם
היונה מסמלת את השלום שאליו אנו צריכים לשאוף, מבלי לוותר על ערכינו וזכות קיומנו
בארץ. המעוף של היונה צריך לסמל את המעוף שלנו בכל תחומי קיומנו. היונה שלי היא
בראש ובראשונה סמל לאהבה, אהבת הזולת, בבחינת "ואהבת לרעך כמוך". זאת כל
התורה בעיני רוחי. אם נשמור על ערך זה, וברוח זו נחנך את ילדינו נגדע את שורשי
האלימות מקרבנו, נכבד את הזקן, נשכין שלום בתוכנו. מנהיגנו, שיתהלכו באהבה
ובנאמנות בין הבריות, במקום לגזול לעצמם, ישמשו דוגמה ומופת לכול. רמת השיח
בכנסת ישראל תשתנה תחת דגל "ואהבת לרעך..."
כאן יש לחולל את השינוי ולא בדגל ובצבעיו הסמליים לעם היהודי, עתיק היומין
רקע השמים שבחרתי בדגל ששרטטתי מופיע גם בפסים של הדגל כסמל לערכים הרוחניים
ולאמונה, המבדילה אותנו כעם, עם שאמור להיות "אור לגויים", אם נשמור על נכסי הרוח
של העם היהודי
על רקע השמים בפס העליון הצבתי תמונות של ירושלים. בתמונה השמאלית מופיעה
שבועת גולי בבל: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", המופיעה במזמור תהילים קל"ז,
יש בהצבתי את תמונות ירושלים בדגל אמירה חד משמעית – ירושלים היא בירתנו. אסור
לנו להיות בעמדת התנצלות מול הגויים בנושא ירושלים ובנושא קיומנו בארץ הזאת,
ואסור לחצות את ירושלים, ירושלים שאליה נוקזו כל היהודים ואליה עלו לרגל לקיים את
העבודה הרוחנית ולבסס את ערכי הרוח של העם היהודי. אסור לקרוע את ירושלים שסוף-
סוף "חוברה לה יחדיו" מחדש, לחדש בה ימינו כקדם