מן קונכיה,

בזהב ועוני.

בתוך לב ים אילם,

בתוך שבר גל חרוט.

כדוהה ברמז,

מצפה לרשת הדייג.

חסרת איבר אנושי,

רק ניצנוץ שזעק.

מן קונכיה,

בזהב ועוני.

ללא יכולת לשקוע,

ללא כוח לצוף.

שמאלה או ימינה,

ברירה חסרת פשרה.

במניפת דג זהב,

נתלת תזוזתה.

נבעטת מצד לצד.

מעולם לא חשה,

מגע אנושי.

לא נשמטה מידו

של אדם.

מן קונכיה,

בזהב ועוני.

בין ביתה הימי

בתוך אמצע לב ים,

למגע מים גלי,

לבן-כחלכל.

מאירה היא דרכו

של סוסון ים נסיכי,

כמעט ונבלעת

אל תוך פיו של

לויתן פילאי.

מן קונכיה,

בזהב ועוני.

נקלעה למהותה

הלא מקרית.

מחפשת פשרה,

מחפשת רשת שחורה.

מה מרים חייה,

המתקיימים בתוך

אמצע של שממה.

שמאלה או ימינה,

ברירה חסרת פשרה.

קונכיה אבודה,

נקלעה למהותה

הלא מקרית.