תלונה על הזמן/ רבי יוסף אבן סהל

אֵיכָה יוּעַם זָהָב סָגוּר / אוֹ אֵיךְ כֶּתֶם הַטּוֹב יִשְׁנֶא –

כִּי אַבְנֵי שִׁיר יָקְרוּ מִפָּז / תִּשְׁתַּפֵּכְנָה מֵאֵין קוֹנֶה!

הַאֵל הִשְׁמִין לִבּוֹת מִבִּין? / אוֹ מֵהַבִּיט עִצֵּם עֵינֵי

כָל אִישׁ עֹשֶׁר, אַחַר עַפְרוֹת / תֵּבֵל לִצְבֹּר לִבּוֹ פוֹנֶה?

וּבְדֹלַח שִׁיר נָעִים יָקָר / מֵהוֹן עָתֵק לִקְנוֹת שׂוֹנֵא –

יַגִּיד עָלָיו אַחַר מוֹתוֹ / וּלְדוֹר אַחְרוֹן חַסְדּוֹ יַעְנֶה.

מַה נוֹאַל אִישׁ פֶּתִי! תַּשִּׂיג / יָדוֹ וּבְזֹאת נַפְשׁוֹ יוֹנֶה –

וּלְזָר יַעְזֹב חֵילוֹ, כִּי לֹא / יֵרֵד אַחְרָיו כָּבוֹד קוֹנֶה!

אוֹי, כִּי גַרְתִּי בַהְמוֹת שָׂדַי / שָׁכַנְתִּי עִם עֶדְרֵי צֹנֶה!

אִם אֵימִינָה – אֵין לִי מַכִּיר, / אוֹ אַשְׂמִילָה – אֵין לִי מַפְנֶה,

אוֹ אִם אֶצְעַק חָמָס נֶגְדָּם – / עַל צַעְקָתִי לֹא אֵעָנֶה.

אֵין לִי הַשְׁקֵט בִּמְכוֹנִי, כִּי / אָנוּד כַּאְשֶׁר יָנוּד קָנֶה –

לוּלֵא מֹשֶׁה מֵנִיס עָצְבִּי / בִּשְׂפַת נֹפֶת וּבְצוּף מַעְנֶה:

יַשְׁלֶה מִכְתַּב יָדוֹ חֶרְדַּת / לִבִּי, וּשְׁלוֹם נַפְשִׁי יַעְנֶה,

יֵרֵד כִּמְטַר גֶּשֶׁם עַל גֵּז / וּצְרִי מַרְפֵּא עַל לֵב נַעְנֶה.

אָמְנָם נִקְרָא מֹשֶׁה, כִּי הוּא / מוֹשֶׁה תּוֹרוֹת מִמַּעַיְנֵי

לֵבָב, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה / וּבְכָל עִנְיָן מַגִּיד מִשְׁנֶה.

דּוֹדִי בָאוּ לָךְ, מָלְאוּ / שִׁיר בּוֹ כָל שָׁר קַנֹּא קִנֵּא

וַיּוֹבִישׁוּ כָל לֵץ נִרְגָּן / וַיַּלְאוּ כָל אִישׁ מִתְאַנֶּה,

וַיְהִי מַחְמַד הַשִּׁיר נֶגְדָּם / כַּחְצִיר גַּגּוֹת לִפְנֵי לִבְנֶה,

כִּי אִם כָּל שִׁיר עָפָר שָׁכְבוֹ – / וּלְשִׁירְךָ עַל כִּימָה מִבְנֶה

הוֹלֵךְ וָאוֹר כִּמְאוֹר נֹגַהּ, / אַךְ לָעֶרֶב לֹא יִשְׁתַּנֶּה,

הָעֵת יוּשַׁר – רֵיחַ זִכְרוֹ / מִמֶּרְחַקִּים מִטּוּב קָנֶה,

כָּל עֵת נִשְׁנֶה לִקְרֹא אוֹתוֹ – / חֶסֶד חָדָשׁ לוֹ יִשָּׁנֶה.

אִם יַלְדֵי יוֹם אוֹתְךָ עִנּוּ – / בֶּעְזוּז נֶפֶשׁ אוֹתָם עַנֵּה.

אוֹ לָךְ מִנּוּ לֵילוֹת עָמָל – / לֵבָב כָּבֵד לָהֶם מַנֵּה,

אוֹ יָם זַעְפָּם לָךְ יִשְׂתָּעֵר – / לוֹ לֵב רָחָב כַּחוֹל פַּנֵּה!

וּבְטַח כִּי יֵשׁ לָאֵל חֶסֶד / כַּכּוֹכָבִים לֹא יִמָּנֶה,

כַּמָּה סוֹדוֹת לוֹ נֶעֶלְמוּ, / כִּי הוּא נוֹעַץ מֵאֵין מִשְׁנֶה.

הָעֵת יִתֵּן – לֹא בַמִּדָּה / גַּם לֹא יִשְׁקֹל לָךְ בַּקָּנֶה.

קַוֹּה קַוֵּה לוֹ, אִם תַּחְנֶה / מַחְנֵה אוֹ אִם אַשְׁפָּה תִרְנֶה,

תֵּלֵךְ כִּימֵי קֶדֶם הַצֹּאן, / עוֹד תַּעְבֹרְנָה עַל יַד מוֹנֶה!