
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת מִי אַעֲלֶה לָּךְ?
וַיֹּאמֶר אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי" (שמואל-א כח, יא) –
עָשְׂתָה מָה שֶׁעָשְׂתָה וְאָמְרָה מָה שֶׁאָמְרָה וְהֶעֱלַתּוּ.
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד ... וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא עָנָנִי עוֹד גַּם בְּיַד הַנְּבִאִים גַּם בַּחֲלֹמוֹת" (שמואל-א כח, טו) –
וְלָמָּה לֹא אָמַר לוֹ בְּאוּרִים וְתֻמִּים?
אָמַר רַ' יִצְחָק בְּרַ' חִיָּא: "לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ" (משלי יד, י),
שֶׁאִלּוּ אָמַר לוֹ בְּאוּרִים וְתֻמִּים,
הָיָה לוֹ לוֹמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ עַל עַצְמְךָ; לֹא אַתָּה הוּא שֶׁהִכִּיתָ נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים?
"וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל" (שמואל-א כח, כ) –
אָמְרוּ לוֹ אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא: מָה אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל.
אָמַר לָהֶם: אָמַר לִי: לְמָחָר אַתָּה יוֹרֵד לַמִּלְחָמָה וְנוֹצֵחַ,
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבָּנֶיךָ מִתְמַנִּים שָׂרִים.
נָטַל שָׁאוּל שְׁלוֹשָה בָּנָיו וְיָצְאוּ לַמִּלְחָמָה.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא למַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמַר לָהֶם:
בּוֹאוּ וּרְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי!
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה אֵינוֹ מוֹלִיךְ בָּנָיו עִמּוֹ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן;
וְזֶה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְיוֹדֵעַ שֶׁנֶּהֱרָג – וְנוֹטֵל בָּנָיו עִמּוֹ וְשָׂמֵחַ עַל מִדַּת הַדִּין שֶׁפּוֹגַעַת בּוֹ.