מאמר:

על פרשת וישב/ יצחק גווילי

סקירה וניסיון לתרץ פשע עתיק ונורא

הפרשה שלפנינו עוסקת בתקופת השיבה של יעקב מהגלות אצל דודו לבן הארמי אל ארץ כנען ועד מכירתו של יוסף כעבד וכאסיר על ידי אחיו אל מצרים, וכאן אנסה להסביר מהלך הפרשה, ולתרץ הפשע הנורא של מכר יוסף בידי אחיו, אליו אתייחס בהרחבה בתום פרוט ששת הנושאים בפרשתנו כסדרם:

יוסף בעל החלומות -

בפתח הפרשה יוסף היתום מאימו רחל האהובה והמועדף על אביו מכל אחיו, מקבל כתונת פסים מאביו, מוציא דיבת אחיו בפני אביו, ואף מוסיף להרתיח את כולם כאשר בשני חלומות שונים הוא מתנשא על אחיו "אלומות אחיו משתחוות לאלומתו" בראשון, ובחלום השני אף רואה את השמש והירח והכוכבים משתחווים לו, ובמוסרו תוכן החלום לאחיו ולאביו, יעקב גוער בו ופוסל את החלום, היות ואמו של יוסף רחל כבר מתה:

"הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹות לְךָ אָרְצָה" (ל"ז,י'),

כשם שאי אפשר שתשתחווה אמך המתה כך השאר הוא בטל, יעקב התכוון לדחות האמון בחלומות כדי שבניו לא יקנאו בו - ללא הצלחה והתוצאה: ״וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום״

יוסף יצא לשכם –

 יוסף נשלח על ידי אביו בעקבות עשרת אחיו הרועים, ובשכם הוא פוגש "איש" - המדרש אומר כי הוא המלאך גבריאל אשר שואל:
"מַה-תְּבַקֵּשׁ ?".

ויוסף משיב בפסוק נפלא :
"אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ".

המדרש מוסיף כי כוונתו הייתה לאחווה בין האחים כפי שהתגלתה בעניין אחותם הנאנסת דינה בדיוק מקום הזה -בשכם. אך המלאך מעמיד אותו על המצב החדש :"נָסְעוּ מִזֶּה" - הסיעו עצמן מן האחווה, אך הוא אינן מבין את המסר וממשיך אל המלכודת.

מכירת יוסף –

אחי יוסף רואים אותו מרחוק, ומיד מגבשים הצעה "לַהֲמִיתוֹ" (י"ט)., אך ראובן הבכור מנסה להצילו ואומר: "לא נכנו נפש" האח יהודה מוצא תחבולה, לשים אותו בבור ולהצילו אחר כך, ובני יעקב מפשיטים אותו מהכותונת השנואה משליכים אותו אל הבור ומוכרים אותו לבסוף לישמעאלים, הישמעאלים למדיינים, והמדיינים למצרים - וכך הוא מגיע לבית השר פוטיפר. וזאת נרמז מראשי תיבות במילה פסי"ם כמו שכתב רש"י "על שם צרותיו שנמכר לפוטיפר ולסוחרים ולישמעאלים ולמדיינים" ומספרים לאביהם האומלל כי ״ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף ״

בהמשך כאמור אנסה להצדיק את הפשע הנורא.

פרשת יהודה וכלתו הקדשה –

באמצע פרשת מכר יוסף מובא לפתע סיפור ירידתו של יהודה לעדולם. המדרש מנסה להסביר כיצד משתלב המעשה של יהודה עם מכירתו של יוסף. על הפסוק "ויהי בעת ההיא" הנזכר סמוך למכירת יוסף דורש רבי שמואל כי
‏"השבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה. והקב"ה בורא אורו של מלך המשיח".

כיוון שסוף דבר ליהודה ותמר כלתו, אלמנת שני בניו הראשונים, נולד בגנבת-זרע ממנו בן, הוא פָּרֶץ , אשר דור עשירי שלו יהיה "יִשַׁי אֲבִי דָוִד" – דוד המלך (ספר רות , ד', י"ח- כ"ב).

בבית השר המצרי פוטיפר–

ומיד הפרשה חוזרת אל יוסף בבית השר הזוכה להצלחה.

"וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה, ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (ל"ט, ג'). 

רק אשתו של השר אינה מניחה לו:

" וַתִּשָּׂא  אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ אֶל-יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי" (ז').

‏ והוא לא חוטא, והיא גורמת בהאשמת שווא באונס להביא אותו אל בית הסוהר :

"וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר" (כ"א). והסיכום:

‏" בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ" (כ"ג).

חלומות השרים –

הם פתח ההצלה של יוסף. הוא נודע בכלא כאיש מוצלח ובתור מומחה לפתרון חלומות ואכן הוא נוחל הצלחה: לשר אחד, הוא מנבא תליה ולשר השני, חזרה לתפקיד ואכן כך קורה. אבל סיום הפרשה מביא אותנו למסקנה פסימית:
"וְלֹא זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (מ',כ"ג).

עד כאן תיאור מהלך הפרשה.

לגבי מכירת יוסף על ידי אחיו, קשה המעשה ובלתי נתפס וניסיתי לפענח אותו כל ימי חיי ועדיין רבות השאלות, זהו מעשה שלא ייעשה, גם במונחים של ימיהם, הנביא עמוס כתב פרק מהנפלאים שיש בתנ"ך על הזעזוע האלוהי מהמכירה:

"כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם"

בניסיון לתרץ המעשה איכשהו, ולהסביר המעשה הנורא, יש לזכור את מהלך הדורות הקודמים.

אין לראות שנאת האחים כקנאה פשוטה, הם ממש חוששים למקומם בירושת הברכה המועברת החל מאברהם העברי הראשון הנבחר, כי הם רואים את ישמעאל בנה של הגר מסולק עם אימו אל המדבר, ונדחה מן שושלת אברהם ומן הקדושה על ידי יצחק, שהיה המועדף בדור קודם.

 ולאחר מכן את עשיו שנדחה מן הקדושה במרמה על ידי אביהם יעקב שהתחזה לעשיו כזכור, וגונב את ברכת אביו יצחק, וחוששים שגם הם יודחו מן הקודש על ידי יוסף המועדף, שמדבר בהם סרה בתחילת פרשתינו, ואז עוד מוסיף ומגיע עם חלומות מתנשאים, ומקבל כתונת פסים כבנה של רחל המתה, שכה אהובה על אביהם.

ועל כן מתוך רצון להידבק בבית אביהם ובברכה, ומתוך דאגה לעתידם בתוך העם הנבחר, וכדי למנוע את הדרתם מן הברכה הנצחית של אברהם, הם מחליטים לחסלו ממש, או לפחות להרחיקו מכנען.

ובזה הם אכן מצליחים, כי כל שנים עשר האחים יחדיו הולכים להיות "עם ישראל", ללא העדפת שום אח כממשיך המסורת, ואולי המעשה הנורא הזה גרם לאחדות הזאת ונשיאה משותפת של הלפיד הלאה לדורות הבאים, כי יעקב בערוב ימיו כבר אינו מעדיף אף אחד מהם, כפי שעלול היה לקרות, מברך את כולם כאחד ונמנע מכל העדפה כפי שעשה אביו יצחק וסבו אברהם.

מי ייתן ונזכה גם אנחנו בקרוב לאחדות אמת של העם