שיר:
מְצִיצָן כְּפִיָּתִי/ יעקב ברזילי

   מֵאָז

   שֶׁרָאִיתִי אֶת הֲלֹא נִרְאֶה

   מֵצִיץ לַחֲדַר הַמִּטּוֹת שֶׁלִּי,

   אוֹטֵם הָיִיתִי חַלּוֹנוֹתָיו

   וְגוֹזֵר בַּחֲשַׁאי

   קוּפּוֹנִים שֶׁל אַהֲבָה אֲסוּרָה.

   כָּל לַיְלָה

   הָיִיתִי מְלַבֶּה אֵשׁ

   בְּגוּפִה, וְנִטְמָע

   בְּרַכּוּת מִסְּתָרֶיהָ

   אַחַר כָּךְ

   שָׂם אֶת רָאשִׁי

   בֵּין כָּרִיּוֹת גּוּפָה

   עַד נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל בֹּקֶר.

   בְּהָנֵץ הַחַמָּה,

   מָצָאתִי מִתַּחַת לַדֶּלֶת

   קְלָף מְעֻטָּר בְּאוֹתִיּוֹת

   שֶׁל מֶלֶךְ:

   "אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב"

   לָחֲשׁוּ הַמִּלִּים,

   "אֱלֹהִים לֹא יַמְלִיחַ

   אֶת מֵי הַנָּהָר

   הַמְּתוּקִים."