ערב השקה ל"שירי גרדום" כריסטיאן מורגנשטרן בתרגום משה גנן

ביום רביעי 3.4.13 התקיים בבית העם בירושלים ערב השקה לרגל הספר "שירי גרדום" מאת המשורר הגרמני כריסטיאן מורגנשטן בתרגומו של משה גנן והוצאת עיתון 77.

 את הטקס שנערך באולם הספרייה של ז'רר בכר בירושלים הנחתה בחן ובכישרון הסופרת שמחה סיאני שגם יזמה אותו מלכתחילה.

הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים אמר בפתח האירוע כך:"נשמע מפחיד לבוא לערב שמוקדש לספר של שירי גרדום. משה גנן המשורר והמתרגם בחר לתרגם שירים לא קלים, שירים שיש בהם שילוב נושאים ניגודיים, עולמות קוטביים, שילוב מפלסי לשון שונים שייתנו מקום הן לרצינות והן להיתול. איך משלבים הומור וסיפורי גרדום?  רק משורר כשרוני יכול היה לכתוב ספר כה מבריק ועשיר בתובנות, הן תובנות חברתיות והן תובנות ספרותיות. אכן יש רגעים שבהם הקשיים והאסון מצמיחים תובנות אחרות, התייחסות שיש בה סוג של הומור, ניסיון להשתחרר מן המועקה באמצעות הצחוק וההיתול".

הרצל חקק נתן דוגמאות לדבריו: "ביצירותיו של כריסטיאן מורגנשטרן אכן נמצאת שזירה מקורית של חוטי אימה לחוטים עדינים של יופי רוחני ותובנות עמוקות – ובין לבין יש ביצירה זו גם רוח של קלות דעת, של בדיחות הדעת. המשורר  מתאר סצנות מעוררות אימה ופלצות. כך לדוגמה, האם המחתלת תינוקה על הגרדום, השירים הפורשים לפנינו סכנות של מעידה וכניסה למציאות הרת אסון. כך הגרב השקועה בבוץ, צריך להיות זהיר כדי ליפול לביצה הזו. כותב המשורר:

 על הגרדום כמטוטלת/ אם תינוק קט מחתלת/    ובהמשך:

 אט בבוץ שם גרב נוֹד/ זהיר יצעד שלא למעוד  - אבל  השורות שלאחר מכן מעידות שהסכנה קרובה מאד:

הו מה נורא יקרא עורב, הסוף כבר בא, הנה קרב!".

 "בשירתו ממציא המשורר מורגנשטרן ובונה לו דמויות מתוך השוליים של החברה – ומה שמעורר התפעלות :  הוא מצליח להאיר אותן באור אחר. גם דמויות הנתפסות כנאצלות ונשגבות, כמו הנזירות, הקדושים, לכולן הוא נותן לבוש אחר. כך לדוגמה, אותו מנהל תחנת רכבת שחש מלך בתחנה שלו, תחנה שהיא בעיניו ממלכה אדירה ... גם כשהוא מתאר דמויות קדושות ורוחניות הוא יודע לסבך אותן בסצנות ביבים או סצנות אימה – וכך מצליחה השירה לחשוף את הפנימיות האמיתית של כל מצב ומצב. גם במצבים העלובים והנידחים והמסואבים – יש מקום לגלות אור יקרות, ניצוץ נחמה או מוסר השכל, זיק  של רוחניות".

 אסי דגני קרא שירים מתוך הספר, מבקר הספרות  רונן סוניס התייחס לתרגומים אחרים של שירי אי-גיוון וניתח את מקורות השירה, את מקורות התופעה. סוניס הציג בפני הקהל דוגמאות משירה זו, מאבי השירה הזו אדוארד ליר, וכן הדגים שירים מתוך יצירתו של חנוך לוין

מנחם פאלק נתן הרצאת מבוא על עולם התרגום בכלל, ועל חשיבות התרגומים בשירה.

הסופרת שמחה סיאני שוחחה  עם משה גנן המתרגם, על הקהל למניעים שהובילו לתרגום הספר, למלאכת המחשבת,  וכן לסיפורים מתוך תהליך עבודת  התרגום.