מאמר:
על פרשת לך לך/ בלפור מור
אלוהים מליט פניו, מהרהר במעשיו הרעים של האדם. הוא פונה למלאך גבריאל ושואל:
"איפה טעיתי? זה לא האדם שעליו חלמתי וייחלתי".
" איפה לא טעית!" עונה לו גבריאל. "מה כל כך בער לך לגרש את אדם וחוה מגן העדן"?
"פחדתי שיצברו ידע, יתחילו לשאול שאלות ויהיו להם ספקות" הוא משיב לו.
"ומה חשבת לעצמך שיקרה בדיוק כאשר קיבלת את מנחתו של הבל ודחית את מנחתו של קיין? לא חשבת שגם לך יש תרומה ברצח הזה"? מקשה עליו גבריאל.
"רציתי להעמיד אותו במבחן, לראות מה תהיה התגובה שלו".
"האמת, קשה לי להבין אותך, אז על אחת כמה וכמה יהיה קשה לבני האדם להבין מה טוב ומה רע בעיניך. הענשת אותם במבול, וכרתת עם נוח ברית שלא תוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם. ובשעה שסוף סוף התחלת לקצור פירות, וכולם התחילו לדבר בשפה אחת ולהגדיר לעצמם מטרות ואתגרים משותפים כמו מגדל שראשו בשמיים החלטת שזה לא מתאים לך. פחדת שיהיו להם עוד הצלחות שיפגעו לך באגו ובשליטה שלך, אז בללת את שפתם ופיזרת אותם לכל הרוחות."
"אני חייב להפסיק את הכאוס הזה, יש לך רעיון בשבילי" ? שואל אלוהים את גבריאל.
"אני חושב שהגיע הזמן שתבין שאתה לא יכול לנהל את כל העולם. גם לך יש אחריות וגם אתה צריך לשאת בתוצאות. אולי כדאי שבמקום שתתמודד עם כולם, תבחר בן אדם אחד, תחנך אותו בצלמך ובדמותך, תיצור איתו יחסי אמון. הוא יאמין בך ויחנך את הדורות הבאים"?
"זאת אומרת לחשב מסלול מחדש. חשבת על מישהו"? שואל אלוהים את גבריאל.
"אני חושב שאברם שיושב בחרן יכול להתאים. בכל מקרה אתה חייב להנחות אותו לעזוב את משפחתו את ארצו ומולדתו וללכת למקום אחר כדי שזה יצליח"
"זה קריטי וכל כך חשוב שהוא יעזוב וילך למקום אחר"? שואל אלוהים את גבריאל.
"כדי שאתה תצליח במעשיך, הוא צריך להשתחרר מתמונת חייו. הוא חייב לראות את חייו במסגרת רחבה יותר. כשהוא יהיה משוחרר הוא לא יהיה משועבד לאמונות שהיו לו במשפחתו ובארצו. הוא גם צריך להתנסות בעולם הרחב יותר, ולהשפיע עליו. ילדיו יחזרו ויבחרו להם נשים מחרן, והאמונה בך תהיה נחלת העולם כולו"
עיניו של אלוהים אורו. "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" הוא פקד על אברם.
המסע של אברם לכנען ולאמונה באל אחד, האלוהים מתחיל כאן. זה המסע האישי שלו, של היהדות, של האסלאם והנצרות. זה המסע והד.נ.א. של כולנו. אנחנו לא מקבלים הסבר מדוע נבחר אברם למלא את התפקיד הזה, גם לא מקבלים כל הסבר ומידע על הרקע שלו. הוא חיל ממושמע. "וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן. וייקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה כנען" המהפכה של האמונה באל אחד יוצאת לדרך. כמו בכל מהפיכה גם כאן אנו חווים בתהליכים של עשרות דורות, רצח ואלימות(הגירוש מגן העדן רצח הבל) חטאי עם ועונשים מהשליט(סיפור המבול) הפגנות מחאה והתגרות של ההמונים בשליט שנאבק להנציח את שלטונו על ידי איומים, הפחדות ופילוג חברתי ומשפחתי(מגדל בבל, קין והבל) .
אנחנו מתוודעים בפרשה לדמותו, תכונותיו של אברם ומערכות היחסים שלו עם אלוהים דרך האירועים הקורים בפרשה. וכמו בכל סיפור טוב אנחנו נתוודע בפרקים הבאים לתכונותיו ולמעשיו, בתקוה שנקבל הסבר וסיבות לבחירתו על ידי האל לתפקיד, כמו גם תשובה לשאלה: האם אברהם הוא אכן התשובה לחטא האדם הראשון ולמשבר ההוא.
אברם מציג את שרי כאחותו לפני פרעה מלך מצריים מחשש לחייו בשעה שהוא יורד מצרימה בשל הרעב. אלוהים מעניש את פרעה על לא עוול בכפו והוא משחרר את שרי ואברם ברכוש גדול.
את הסכסוך עם רועי לוט הוא פותר בפשרה.
הוא מתערב ומנצח במלחמת ארבעת המלכים את החמישה כדי לשחרר את לוט ואינו לוקח שלל.
הוא נענה לבקשת שרי לקחת את הגר לאישה, והיא מתעברת. המתח בין שרי להגר גובר. תחילתה של שושלת עם זרעים של איבה בהמשך הדורות.
ארבע פעמים מבטיח אלוהים לאברהם כי הוא יהיה לגוי גדול ויירש את הארץ.
"אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרישתה" אומר אלוהים לאברם.
"במה אדע כי אירשנה" מטיל ספק אברם. הוא לא נאיבי. הוא מבקש בטחונות.
הברית בין הבתרים היא התשובה לאברם ולדורות הבאים. זוהי הברית הראשונה שמדגישה את זהותו של אברם וזהותנו הלאומית זוהי הברית הראשונה בין אברם לאלוהיו בין העם לאלוהיו. הברית השנייה שתיכרת בהר סיני תבטיח ותגדיר את זהותו, השקפת עולמו ודתו של העם.
המעבר של אברם ולאחריו מעבר השכינה בין הבתרים של העגלה המשולשת, העז המשולשת, והאיל המשולש קושרים את הצדדים במחויבות של דם, הוספת האות ה' מאברם לאברהם ומשרי לשרה וברית המילה יוצרים את החיבור הפיזי ,הגופני והרוחני בין העם לאלוהיו. בדומה לאודיסאוס מסעו של אברהם הוא מסע של תיקון וחזרה הביתה שנמשך עד עצם היום הזה.
פרשת "לך לך" נותנת לנו פתרון שהוא בעצם "קניבליזם עצמי", עזיבה של כל מה שהכרת כדי ללכת הלאה ולצמוח. זאת בשונה מהאדם הראשון שהאכילה שלו מעץ הדעת הביאה עליו ועלינו את הקיום היחסי וההונאה העצמית.(תודה יאיר אסולין שהארת את דעתי בנושא)
תחילתה של ידידות מופלאה- האמנם?
