צילום: יהורם גלילי
על העולם, האדם וקורונה גם עם אורית בראון אגמי  /אתי יוחנן

הסופרת אורית בראון אגמי מגלה כיצד דאגתה הרבה לנושא החברתי ולסביבה הפכה מסרים של הגנה על העולם לספר ילדים המשלב מסרים מרגיעים בנוגע לקורונה המככב ברבי המכר של אמזון.

ספר הילדים "העולם, האדם וקורונה גם" מאת הסופרת אורית בראון אגמי הצליח בתוך זמן קצר להתברג למקום הראשון והמכובד בקטגוריית איכות הסביבה באמזון, תורגם ליפנית ולאנגלית ובקרוב גם יתורגם לערבית.

הספר מציע גרסה מעניינת לפרוץ הקורונה: הטבע החליט ללמד לקח את האדם: האדם מזהם ומלכלך והעולם מגיב באמצעות שיטפונות ואסונות טבע. האדם לא מבין וממשיך בשלו ואז מביא העולם את קורונה. בשלב זה נופל לאדם האסימון והוא מבקש סליחה מהעולם. הסוף הוא טוב ומרגיע כשהקורונה נעלמת מהעולם.

אורית בראון אגמי: "ילדים חוששים מהקורונה וחלקם מבוהלים ממה שמתרחש סביבם. הספר מספק להם נקודת מבט נוספת על הקורונה עם סוף אופטימי. ילדים מתחברים לסיפור כזה המכניס קוהרנטיות למגיפה ומאפשר להם להפנים וליישם ערכים של שמירה על איכות הסביבה. זה אינו ספר דידקטי, אלא ספר שמכניס את כולנו לפרופורציה ומבהיר שהאדם אינו יכול לשלוט על העולם. הרעיון הוא שהילד שיקרא את הספר, יאמץ אורח חיים נכון ובתקווה שהדור הצעיר ינהג בדרך מכבדת לעולם".

מה גרם לך לכתוב את הספר המחבר בין הדאגה לסביבה לבין נגיף הקורונה?

"אהבתי לילדים, לכתיבה והדאגה לאיכות הסביבה הובילו אותי לכתוב את ספר הילדים, המעביר לילדים ולהורים מסרים של הרגעה ודאגה לסביבה. בספר מתנהל דו-שיח עם העולם ובאמצעותו לומדים הילדים כיצד אנו מתנהלים ומזהמים את העולם. בסגר הראשון נוכחתי שיש הרבה הורים שלא  מסבירים לילדים על הקורונה, זאת על מנת להגן עליהם מחשש שיפחדו ולכן שולב בספר גם נושא הקורונה".

הספר, שתורגם ליפנית, נמצא בספרייה הלאומית ביפן. הוא תורגם גם לאנגלית ובקרוב יתורגם גם לערבית. "חשוב לי שהספר יגיע גם ל-20 אחוז מהאוכלוסייה בישראל הדוברת ערבית. הנושא החברתי מאוד חשוב לי וחיים הרמוניים של יהודים וערבים חשובים לי במיוחד. אני מאמינה בחזון של מורי ורבי שמעון פרס של מזרח תיכון חדש, חזון שהולך ומתגשם לנגד עינינו".

מהן התגובות שאת מקבלת מהורים ומילדים לספרך?

"פגשתי בגינה ציבורית בתל אביב אמא עם שני ילדים קטנים שנראו לא שקטים. ניגשתי לאמא והצעתי להקריא את הספר לילדים. כשראיתי אותם יושבים על הספסל מרותקים ומרוכזים, הבנתי שיש לי כאן משהו טוב. הרבה שנים כתבתי למגירה, והספר נולד בלילה 'לבן' אחד בתקופת הסגר הראשון בו התקשיתי להירדם. ליוויתי אותו מהכתיבה ועד להדפסתו, וכבר הציעו לי להוציא לאור ספרים נוספים כחלק מסדרה".

במשך שנים רבות בערו בקרבה התחום החברתי והדאגה לסביבה. היא הייתה ממקימי ארגון ללא מטרת רווח שהכשיר ארגונים חברתיים בישראל לעבודה אפקטיבית עם התקשורת, ולימדה אנגלית באי קטן בפיליפינים ובכפר נידח בהודו. כיום היא עוסקת בהוראת אנגלית, תקשורת ואקטואליה לילדים מהפריפריה החברתית.

היא מגדירה את עצמה ברשתות החברתיות כ"עוסקת בתיקון עולם, בת של פרטיזן לוחם". "אבי, אברהם צבי בר-און, היה דמות דומיננטית וחשובה ואדם שחשב בגדול. הוא לחם ביערות כנגד הנאצים ולמרות כל מה שעבר הצליח להתרומם בכוחות עצמו והיה פרופ' לפילוסופיה. כשהנאצים הגיעו לפולין, הוא ברח מוורשה לקובנה שבליטא, אבל הנאצים כבשו גם את ליטא. מהגטו בליטא הוא ברח ליערות ומשם לחם בנאצים עם נשק ביד. הוא הגיע כפליט לישראל, ללא משפחה וללא כסף או רכוש. עבד בלילה כעורך לילה בעיתון 'על המשמר' וביום עבד בקרן הקיימת לישראל. הוא למד כלכלה ופילוסופיה ולימים הפך לפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. הוא חיבר הרבה ספרים בתחום ושני ספרים על השואה. היכולת שלו להתמודד עם הקשיים האיומים ביותר שיכול אדם לחוות ולצאת מזה בגדול, היא אור לאורו אני צועדת".

במהלך עבודתה מונתה לסמנכ"לית בארגון אג'נדה המסייע ללמד עמותות כיצד לעבוד עם כלי התקשורת, שם נחשפה מקרוב גם לנושא איכות סביבה. "כל העניין החברתי מאוד חזק אצלי. תיקון עולם שמוביל אותי בחיים החל בהשמעת הקול של החלשים דרך התקשורת, עבר לעולם העמותות לשינוי חברתי והגיע למעלה בפוליטיקה ולאחרונה הגעתי למקום בו נמצאים סוכני השינוי החשובים ביותר – הילדים".

כשבנה טייל בפיליפינים, היא הצטרפה אליו לחודש האחרון של הטיול. "ישנו במלון מפואר ומפנק ובלילה הוא הרגיש מאוד לא טוב והחום עלה לו. הרופא שהזמנו המליץ לפנות אותו לבית חולים, ואחרי שבוע שהבן היה בבידוד בחדר במלון, אמרתי לו שקניתי לו כרטיס טיסה לארץ ונשארתי ל'טיול אחרי צבא' שלי", היא אומרת בחיוך. היא הגיעה לאי נידח וקטן שרובו ג'ונגל, ללא מכוניות או חנויות. "התארחתי בבית הארחה. בערב אמרתי למנהלי המקום, שאשמח ללמד אנגלית את ילדי האי. כשהתעוררתי בבוקר, שמעתי רעש אדיר בחוץ ודפיקות בדלת. יצאתי החוצה וראיתי הרבה ילדים בכל הגילים ממתינים לי. השמועה שלאי הגיעה מורה לאנגלית פשטה מפה לאוזן. נעמדתי על כיסא והתחלתי ללמד . נשארתי שם ללמד אותם אנגלית. זו הייתה חוויה יוצאת דופן. כך החל הרומן שלי עם ילדים, שמאוחר יותר העתקתי אותו גם לכפר נידח בהודו".

בימים אלה, היא מתנדבת בבית ספר בשכונה ד' ביפו, בו יש שילוב בין ילדים יהודים לילדים ערבים, מלמדת תקשורת אקטואלית ואנגלית ונהנית מכל רגע. היא עוסקת בעיקר עם ילדים, מתוך אהבה והבנה שההשקעה הטובה ביותר והנכונה בתיקון העולם מתחילה עם הדור הבא. "שני המקצועות החשובים ביותר הם רפואה והוראה. הרבה מעבר ללימודי האנגלית, אני מלמדת ילדים הגדלים בפריפריה, שנקודת ההתחלה שלהם נמוכה: אופטימיות, שאפתנות, לחלום בגדול ולהגשים".

בימים אלה היא מסיימת לכתוב ספר ילדים נוסף, גם בנושא איכות הסביבה. הספר יתפרסם בעוד מספר שבועות באנגלית באמזון ולאחר מכן בעברית בישראל.