פואמה לזכרו של דוד בוים, חמי
שנאסף אל אבותיו בגיל 94
אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן הַזָּקֵן,
הַמֻּפְלָג בְּשָׁנִים
מִשְּׁנוֹתֶיךָ,
כַּלּוּ זְמִירוֹת
שַׁבָּת.
מַפָּה לְבָנָה –
זִירָת כִּסּוּפִים
לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת,
תּוֹלְדוֹת אַהֲבוֹתֶיהָ
שֶׁל מֵאָה שְׁנוֹת
-בְּיַתְמוּתָהּ שְׁרוּיָה.
רֶטֶט בִּכְיָם הַחֲרִישִׁי
שֶׁל נֵרוֹת הֶחָג,
כְּמוֹ נִעְנַע צְרִיחֵי
פָּמוֹטִים, שְׂרִידֵי
מִלְחָמוֹת וּפוֹגְרוֹמִים,
שֶׁמֻּלְּטוּ אֶל אֶרֶץ אָבוֹת
בְּהֵחָבֵא.
דִּמְעוֹת עַמּוּדֵי
הַדּוֹנַג הַמִּצְטַמְּקִים
הָיוּ לְאַבְנֵי טִפִין,
מֵעֵין לוּחַ זִכָּרוֹן יָצוּק
בִּמְעָרוֹת הַזְּמַן.
בְּאַחֲרוֹן לֵיל הַקֻּשִׁיוֹת
מַעְגְּלֵי דּוֹרוֹת צָרוּ
עָלֶיךָ בְּהִלוּלַת אֲהָבִים
לוֹפֶתֶת.
וּבְשֹׁךְ סְעָרַת הַמָּחוֹל,
יִרְאַת דִּבּוּק אָחֲזָה
בְּרַגְלֵי הַמְחוֹלְלִים,
כִּי מַלְאָכִים בָּאוּ
בִּשְׁלִיחוּת
מַלְאָכִים בְּלָבָן,
אֲשֶׁר עוֹד בְּלֵיל הֶחָג
נְשָׂאוּךָ אֶל כֵּס
הַמַּלְכוּת.
וּלְמָחֳרָת
בְּבֵית הַתְּפִלָּה
כְּמוֹ יָתֵד מִיתֵדוֹתָיו
נֶעֶקְרָה, פָּרֹכֶת
הָאָרוֹן מְמָאֶנֶת
לְהִפָּתַח נֹכַח
מוֹשָׁב אִלֵם
שֶׁלּוּחוֹתָיו קָרְסוּ
מִצַּעַר הַיַּתְמוּת.
אַיֵּה הַיָּד,
שֶׁפִּיּוֹת רְעֵבִים
סָעֲדָה?
אַיֵּה הַשֶּׁכֶם,
שֶׁבְּמִכְרוֹת אַהֲבָה
עָמְסָה מַחְצָבִים?
אַיֵּה דָּוִד,
נְעִים מִדּוֹת
בְּרוּאֶיךָ?
יֵשׁ
אֲשֶׁר חֲלוֹמוֹתֵינוּ
אֶל שְׂדוֹת הַזֹּהַר
מַמְרִיאִים, לְהִתְחַכֵּךְ
בְּשׁוּלֵי גְלִימָתְךָ,
לִתְקֹעַ יָתֵד בְּמֶרְחֲבֵי
הַנֶּצַח,
וּבְיוֹם הַדֹּמִי
לִהְיוֹת אַחַד הַצֹּאן,
שֶׁנּוֹהֶה אַחַר
רוֹעוֹ הַגּוֹמֵא
מֵאָז וְעַד עוֹלָם
נַחְלָאוֹת הַשֵּׁם.