שיר:

חֻלְשָׁה נִכֶּרֶת בַּקֵּיסָרוּת / חַיִּים סֶפְטִי

חֻלְשָׁה נִכֶּרֶת בַּקֵּיסָרוּת

נֹעַר, בַּחוּרִים, בַּחוּרוֹת, שְׁטוּפִים בְּסַמְמְנֵי רֵיקָנוּת

סַמִּים וְאַלְכּוֹהוֹל בְּדָמָם, כְּתוֹבוֹת קַעְקַע עַל גּוּפֵיהֶם

נְזָמִים מְשֻׁנָּנִים וַעֲגִילִים בִּנְחִירֵי אַפֵּיהֶן, בְּגַבּוֹת עֵינֵיהֶן, בְּשִׂפְתֵיהֶן, בְּטַבּוּרֵי בִּטְנֵיהֶן

שֶׁל נְעָרוֹת, בִּטְנֵיהֶן חֲשׂוּפוֹת לְעֵין כָּל מַבָּט חוֹמֵד

הַיְלָדִים, הַנְּעָרִים, הַבַּחוּרִים, שְׁקוּעִים בְּמַחְשְׁבֵיהֶם הָאִישִׁיִּים,

לָרֹב – בְּחִפּוּשׂ מֵידָע מַעֲשִׂי גְּרֵידָא אוֹ קְלוֹקֵל

שְׁקִיעַת עֲרָכִים מַעֲמִיקָה וְהוֹלֶכֶת נִכֶּרֶת בַּקֵּיסָרוּת

הָרוּחַ מֻדֶּרֶת מִמֶּרְכְּזֵי הַהַשְׁפָּעָה, בַּאֲצִילוּתָהּ הַמְרֻחֶקֶת סְפוּנָה

הָעִתּוֹנִים בּוֹחֲרִים שֵׁמוֹת זָרִים לְמוּסָפֵיהֶם

הַקֵּיסָרוּת נְתוּנָה זֶה שָׁנִים תַּחַת מִתְקֶפֶת תַּרְבּוּת זָרָה קְלוֹקֶלֶת

מִתְמַסֶּרֶת לָהּ מֵרְצוֹנָהּ

וְיַד מְתֵי מְעַט הַמְבַקְּשִׁים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ קָצְרָה מִלְּהוֹשִׁיעַ

הַהֲמוֹנִים נוֹהִים אַחַר הַנֶּהֶנְתָנוּת, שְׁוֵי נֶפֶשׁ לְרוּחַ עֲבָרָהּ שֶׁל הַקֵּיסָרוּת

וּמְתֵי הַמְּעַט דּוֹאֲבִים בְּזָכְרָם יְמֵי תִּפְאַרְתָּהּ

הַסֶּנָטוֹרִים – מִקְצָתָם מֻשְׁחָתִים וּמִקְצָתָם עֲלוּבִים וּמִקְצָתָם רְדוּמִים

וּמִקְצָתָם הוֹלְכֵי בָּטֵל וּמִקְצָתָם חִדְלֵי אִישִׁים וּמִקְצָתָם יְרוּדִים

וְרַבִּים מֵהֶם שְׁקוּעִים בְּטוֹבַת עַצְמָם וּבְטוֹבָתָם הַצָּרָה שֶׁל בּוֹחֲרֵיהֶם

וְרַק חֶלְקָם רְאוּיִים

שְׁחִיתוּת פּוֹשָׂה וְהוֹלֶכֶת בְּמִסְדְּרוֹנוֹת הַשִּׁלְטוֹן

הַהוֹן אוֹחֵז בְּשִׁנָּיו וּבְצִפָּרְנָיו בַּשִּׁלְטוֹן כִּבְטֶרֶף וּמְשַׁעְבְּדוֹ לִרְצוֹנוֹ

מֵחֲמַת שִׁיטַת בְּחִירוֹת קְלוֹקֶלֶת

 

רַחַשׁ גּוֹבֵר שֶׁל הִתְמַרְמְרוּת עוֹלֶה מִכָּל קֶרֶן רְחוֹב בְּרַחֲבֵי הַקֵּיסָרוּת

הֲמוֹנֵי הָעָם חָשִׁים מְרֻמִּים, עֲשׁוּקִים, עוֹבְדֵי חֲצִי חִנָּם

הָעֲשִׁירִים מִתְעַשְּׁרִים עוֹד וְעוֹד, לִבְלִי גְּבוּל וּמִדָּה

עֹנִי מַחְפִּיר נִרְאֶה בַּקֵּיסָרוּת, אִי אֶפְשָׁר לְהַסְתִּירוֹ עוֹד

הַקִּטּוּב הַפְּנִימִי גָּדֵל וְהוֹלֵךְ, הַנִּכּוּר נִכָּר וְנוֹכֵחַ

הַסַּמִּים וְהָאַלְכּוֹהוֹל דּוֹרְסִים עוֹד וְעוֹד חֲלָקוֹת טוֹבוֹת

עוֹד וְעוֹד נְפָשׁוֹת צְעִירוֹת אוֹבְדוֹת

צְעִירִים מְחַפְּשֵׂי עַצְמָם יוֹצְאִים אֶל אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת לְהָשִׁיב נַפְשָׁם

הָאַלִּימוּת מְרִימָה רֹאשׁ, הַפְּשִׁיעָה מַעֲמִיקָה יָתֵד,

עוֹבְדִים זָרִים מָעֳסָקִים בִּתְנָאֵי חֶרְפָּה

וְהָרָשֻׁיּוֹת אֵינָן עוֹשׂוֹת דַּי כְּנֶגֶד

חֻלְשָׁה נִכֶּרֶת בַּקֵּיסָרוּת עַל כָּל שַׁעַל

רִפְיוֹן נִכָּר בְּרָשֻׁיּוֹת אֲכִיפַת הַחֹק בְּכָל תְּחוּם

הַחֲקִיקָה פּוֹרָה וְהָאֲכִיפָה רוֹפֶפֶת

מְאוֹת אֲלָפִים מְנוּעִים מִלְּהִתְחַתֵּן בַּקֵּיסָרוּת

מֵחֲמַת רְפִיסוּת הַשִּׁלְטוֹן, הַיָּרֵא יִרְאָה-עַד-בּוּשָׁה מִמּוֹסְדוֹת הַדָּת

נָשִׁים לְאַלְפֵיהֶן מְנוּעוֹת מִלְּהִתְגָרֵשׁ מִבַּעֲלֵיהֶן, כְּבוּלוֹת בַּאֲזִקֵּי נִשּׂוּאִין לְלֹא מוֹצָא,

מֵחֲמַת יָדָם הָרַכָּה עַד לְעוֹרֵר זַעַם שֶׁל בָּתֵּי הַדִּין אֶל מוּל בַּעֲלֵיהֶן הַמְרֻשָּׁעִים

וְהַשִּׁלְטוֹן הַקֵּיסָרִי נִפְחָד וְעָלוּב וְכָנוּעַ וְאִלֵּם מוּלָם

 

הַהִיסְטוֹרְיוֹנִים כִּמְעַט שֶׁאֵינָם מַשְׁמִיעִים קוֹלָם

אַנְשֵׁי הַמּוּסָר שׁוֹתְקִים מִדַּי

אַנְשֵׁי הָרוּחַ מְמַלְמְלִים בִּשְׁמִינִית פֶּה חֲצִי מִלָּה

לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה,

הַכַּלְכְּלָנִים מַחֲשִׁים

אַנְשֵׁי הַטּוֹב כִּמְעַט שׁוֹתְקִים, חֹסֶר אוֹנִים לְהָקִים אֶת הַקֵּיסָרוּת מֵחֻלְשָׁתָהּ חָשִׁים

נְבִיאִים אֵינָם נִרְאִים בַּקֵּיסָרוּת

רוּחַ רָעָה שֶׁל אָנוֹכִיּוּת וְשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ לְגוֹרַל הַזּוּלַת פָּשְׂתָה בָּאָרֶץ,

אִישׁ לְחַיָּיו, אִישׁ לְגוֹרָלוֹ.

 

שֶׁקֶט שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעָרָה מֻרְגָּשׁ בַּקֵּיסָרוּת

רַחַשׁ גּוֹבֵר שֶׁל הִתְמַרְמְרוּת עוֹלֶה מִכָּל קֶרֶן רְחוֹב

חֻלְשָׁה נִכֶּרֶת בַּקֵּיסָרוּת

שְׁעַת הַשְּׁקִיעָה מִתְאָרֶכֶת

הַשֶּׁמֶשׁ מִשְׁתַּהָה בְּפַאֲתֵי מַעֲרָב

מַעֲנִיקָה עוֹד שְׁעַת חֶסֶד

בְּטֶרֶם תִּשְׁקַע

וְתִפֹּל הַחֲשֵׁכָה עַל הַקֵּיסָרוּת

 

(בעקבות המשפט "על סף המאה הרביעית נכתב שמרגישים חֻלשה בקיסרות [הרומית]" שמתוך השיר "פתח לסעודה" של ישראל פנקס).

(מתוך הספר "האהבה הלבנה", הוצאת "כרמל").