נסוך הזיה/ אילן וייס
נְסוּךְ הֲזָיָה מְקַנֵּן הָאוֹר
עַל פִּתְחֵי הַלֵּב
לָתֵת פֶּה לַחֲלוֹם
לְדַבֵּר בְּקוֹלָם שֶׁל הָאִלְּמִים
הָרוּחַ בְּרַכּוּת
מְטִיסָה גְּבִישֵׁי דָּם
כְּמִין שֶׁלֶג מוּזָר
פֶּה קָרוּעַ שָׁר בַּאֲפֵלָה
לוֹחֲשִׁים קוֹל צְעָדִים מְהַדְהֵד בַּזִּכָּרוֹן
הַשִּׁיר הַנִּפְלָא, הַשָּׁבוּר
שְׂפָתוֹ שֶׁל הָרִיק וְהַהֶעְדֵּר
עָמֹק בָּאָרֶץ הַפְּרָאִית שֶׁל הַלֵּב.