שיר:

כְּמוֹ אֵמִילִי דִּיקֶנְסוֹן/ עדנה מיטווך מלר

כְּמוֹ אֵמִילִי דִּיקֶנְסוֹן

וּוִילְיָאם ווֹרְדְסווֹרְת

אֲנַחְנוּ מִסְתַּפְּקִים בִּנְקִישׁוֹת וּבְרָזִים

שֶׁל חוּטֵי הַמַּכְשִׁירִים,

הַמִּכְתָּבִים הַחַיִּים

שֶׁל סוֹף הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים,

מֵהֶם אַתָּה מַרְעִיף עָלַי

מַתָּנוֹת מִן הַשָּׁמַיִם

אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַנְּבוֹכָה בֵּין הָעֲנָנִים

וַאֲנִי נְמוֹגָה וּנְמַסָּה

אַט-אַט

כְּמוֹ אַצּוֹת יְרֻקּוֹת בַּמַּיִם.

 

אַחַר כָּךְ נוֹטֶלֶת אֶת הַנִּיחוֹחַ

מִזְדַּקֶּרֶת וּפוֹסַעַת אַט-אַט

אֶל הַיַּבָּשָׁה

שָׁם מַמְתִּינִים לִי חַיְזָרִים וְעוֹרְבִים

עַל אֲדָמָה צְחִיחָה, קָשָׁה.

 

מָה כָּמַהְתִּי אֶל מְצוּלוֹת הַיָּם

אֶל רַחֲשֵׁי הָאַלְמֻגִּים שֶׁהִתַּזְתָּ לַחֲדָרַי

וַאֲנִי פּוֹנָה וּמְבַקֶּשֶׁת מֵאֱלֹהַי