כבודי מדאגה/ רבי שמואל הנגיד

כְּבוֹדִי מִדְּאָגָה חָל וְחָלָה,

וְדוֹרִי מִנְּדוֹד נִגְלָה וְגָלָה,

וְלִבִּי לַעֲמֹד בִּמְעוֹן אֱלֹהִים

בְּקֶרֶב מוֹעֲדָיו נִכְסַף וְכָלָה,

וְנַפְשִׁי אֶת נְשֹא פֵרוּד יְהוֹסֵף

בְּשַׁבָּתוֹת וְחַגִּים לֹא יְכוֹלָה,

וְכָל עָשִׁיר וְדַל מוֹעֵד וְשַׁבָּת

אֲזַי שׁוֹמְרִים בְּמִשְׁתֶּה וַאֲכִילָה –

וְאֵיךְ אָחֹג אֲנִי בֶחָג, כְּשִׁכּוֹר,

וְאֶשְׁבֹּת מִשְּׁמֹר שַֹבָּת בְּגִילָה?

וְאֵיךְ בִּשֵּׁל לְחוּמִי נוֹד, כְּבָשָׂר

אֲשֶׁר בַּסִּיר וְכִזְרוֹע בְּשֵלָה?

וְאִם חָסֵר אֲנִי מִטּוֹב וְנוֹחַ

וּמַרְגּוֹעַ – לְמִי נַפְשִׁי עֲמֵלָה?

וּמַה יּוֹעִיל לְנַפְשִׁי הוֹן וְעֹשֶר –

וּמִכָּל תַּעֲנוּג נַפְשִׁי חֲדֵלָה!

אֲנִי רַגָּז – וְנָוִי נָח וְשָלֵו,

וְהוֹדִי שָׂשׂ – וְנִשְׁמָתִי אֲבֵלָה,

וְיָדִי לַעֲשׂוֹת חַיִל מְהִירָה –

וְעֵינִי מֵחֲזוֹת רֵעַי עֲצֵלָה,

וְעַל פָּנַי מְאוֹר כָּבוֹד וּמַלְכוּת –

וְלִבִּי מִדוּדִים כָּאֲפֵלָה.

הֲלָנֶצַח אֱהִי שׁוֹאֵף, וּבוֹדֵד

כְּאַלְמָן, בָּעֲרָבָה הַבְּתוּלָה,

חֲבֵר צִיִּים בְּצִיָּה יוֹם, וְלַיִל –

אֲחִי לִילִית בְּרָמָה אוֹ שְׁפֵלָה?

וְהִנֵּה מִמְּצוּלוּת יָם אֲנִי נָד –

וְלָמָּה זֶּה בְּבַת עֵינִי מְצוּלָה?

הֲלֹא יֹאבֶה נְדוּדִי לַנְּכוֹחָה,

הֲלֹא תַעַש פְּרִידָתִי פְּלִילָה?

וְלָמָּה זֶּה בְּחֹדֶשׁ מוֹעֲדֵי אֵל

נְדוּדִי יַעֲשֶׂה עִמִּי נְבָלָה?

וְאֵיךְ תִּמְלֹךְ בְּעֹז עָלַי פְּרִידָה –

תְּהִי אִמָּה בְּתוֹךְ עַמָּהּ לְאָלָה

וְתֵרֵד עִם אֲגַפֶּיהָ לְשַׁחַת

וְהָיְתָה שָֹם לְמָמְלָכָה שְׁפָלָה!

יְהוֹסֵף, אָזְנְךּ תִפְתַּח לְדַעְתִּי

וּמִכָּל רַע תְּהִי אָזְנְךָ עֲרֵלָה,

וְאַחְוָתִי תְּהִי נֶגְדָּךְ נְתוּנָה,

וְתוֹכַחְתִּי בְּתוֹךְ לִבָּךְ שְׁתוּלָה,

וְהַקְשִֹיבָה לְמִלַּי הָעֲרוּכִים

כְּמַתְאִימוֹת, וְאֵין בּהֶם שְׁכוּלָה:

אֱלֵי בֵית יוֹצְרָךְ הַשְכֵּם וְהַעְרֵב

לְהִתְפַּלֵּל, וְעָבְדֵהוּ בְּחִילָה,

וְסוּר מֵרַע, מְעַט אוֹ רַב, לְעוֹלָם,

וּמְחַטָּאת קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה,

וְאַל תֵּלֵךְ בְּיִרְאַת צוּר אֳרָחוֹת

עֲקַלְקַלּוֹת וְדֶרֶךְ לֹא סְלוּלָה,

וּמֹול אֶת לִבְּךָ בַטּוֹב, וְנַפְשָֹךְ

תְהִי מֵרַע וּפִי זָרוֹת נְעוּלָה,

וְהִתְבּוֹנֵן בְּמִקְרָאָךְ וְדָתָךְ

וְעַל כָּל נֶעֱלָם מִמָּךְ – שְׁאָלָה,

וְלִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ לְשִׁכְנָךְ,

בְּאַהְבָה לִי וְלָךְ, הָשֵׁב גְּמוּלָה,

עֲבֹד אוֹתָם, וְהִזָּהֵר בְּהַרְבּוֹת

כְּבוֹדָם, כַּאֲשֶׁר יָדָךְ מְכִילָה,

וְקַח מֵהֶם תְּבוּנָה, כִּי בְּדָתָם

וּבָהֶם אֵין לְמִתְעוֹלֵל עֲלִילָה,

לְזֶה זָהָב, וְלָזֶה יֵשׁ בְּדֹלַח,

וְזֶה שֹׁהַם, כְּאִלּוּ הֵם חֲוִילָה,

וְכָפְלוּ לָךְ בְּבֹואָם טוֹב – וְכָכָה

תְּהִי תִפְאַרְתְּךָ לָהֶם כְּפוּלָה,

וְתִקְרָא אֶת שְׁלוֹמִי לַבְּקָרִים

עֲלֵיהֶם מִבְּלִי הָתֵם וְכָלָה,

וְשִׂיחִים עַל פְּנֵי סִפְרִי כְּתַבְנִית

שְׂכִיּוֹת עַל פְּנֵי כַלָּה כְּלוּלָה,

דְּבָרִים יִמְשְׁכוּ לִבּוֹת, כְּעֶגְלָה

אֲשֶׁר תִּמְשֹׁךְ בְּתוֹךְ מִישׁוֹר עֲגָלָה,

וּבָם נִגְזָל כְּאֵב נִגְזָל

וְלַיִל בְּדַבֶּר בָּם שְׁנַת עַיִן גְּזוּלָה

וְיָנִיסוּ יְגֹונֵי לֵב מְדֻכָּא,

וְיַקְרִיבוּ אֱלֵי נַפְשָׁם גְּאֻלָּה

וְרֵיחָם כַּלְּבָנוֹן אוֹ לְבוֹנָה,

וְכַמִּנְחָה בְּשֶׁמֶן טוֹב בְּלוּלָה!