שיירת השוטים של חבורת אטומיק/ ראובן שבת
מחווה של חבורת אטומיק לזמר והיוצר האמריקאי ג'ון פריין, שנפטר מסיבוכי הקורונה
שתרגמה לעברית דווקא שיר שלו המדבר על בחירה להיות חלק מעדר ממושמע ללא ביקורת
כפי שקרה לרובינו בתקופת הקורונה
לקליפ - https://youtu.be/OncC-_YqFeY
ירון פישמן: שירה וגיטרה, ניב הרמתי: מלודיקה, איתי ספורטא: בס
אסף חסילביץ': צ'לו וקולות, אורי אפק: חליל וקולות, שי טוחנר: בנג'ו ומפוחית
תרגום: רותי אלדג'ם וירון פישמן, קולות נוספים: תמר וענת אפק
אנימציה: ענת אפק, מיקס: דני אברג'ל
לזכרו של הזמר והיוצר האמריקאי ג'ון פריין, שנפטר מסיבוכי הקורונה חבורת אטומיק הקליטה את השיר "שיירת השוטים, כל אחד מביתו. התרגום הוא של ירון פישמן ורותי אלדג'ם, אנימציית הפלסטלינה של ענת אפק.
ג'ון פריין היה מגדולי זמרי הקאונטרי של ארה"ב ונודע בשיריו הסיפוריים המדברים על האדם הפשוט. הוא הקליט עשרות אלבומים והופיע בסרטים ובהצגות. הוא היה מועמד ל- 11 פרסי גראמי וזכה השנה בפרס מפעל חיים. נבחר להיכל התהילה של כותבי השירים.
הוא החלים פעמיים מסרטן, והקורונה הכריעה אותו בגיל 73.
"לא מעט מהשירים של ג'ון פריין הם שירי אהבה, זוגיות ויחסים" אומר מנהיג החבורה ירון פישמן . השיר הזה, למיטב הבנתי, הוא מעין אינטרוספקטיבה אישית וחברתית שבה הוא מבין שאין לו להתחמק מלהיות בעצמו חלק משיירת השוטים. אני חושב שתקופת הקורונה המחישה את הנכונות של כולנו (כמעט) להפוך להיות חלק מעדר ילדי וממושמע, לוותר על החשיבה הביקורתית שלנו ולהפוך בעצמנו לחלק מהעדר.
רעיון זה מובע היטב באנימציה של ענת אפק בה גוש פלסטלינה הופך להיות חלק מגוש אנושי אחד."
חבורת אטומיק התגבשה בינואר 2002 סביב היוקללי של ירון פישמן, הצ'לו של תום קלנר והמלודיקה של ניב הרמתי . היום פישמן והרמתי מנגנים גם בגיטרות ותמר הק לוקחת חלק משמעותי בשירה באלבום. עם השנים הצטרפו לחבורה גם איתי ספורטא בקונטרבס, אסף חסילביץ' בצ'לו ואורי פורטוגלי בחליל צד ובשירה (שימו לב לקולו במעשיה החד גדיאית על הדג הכחול שאוכל את הכל באלבום קטן)
ומאז הופיעה החבורה במועדונים ובפסטיבלים שונים ברחבי הארץ: פסטיבל עכו, סולם יעקב, בראשית, בומבלה ובמועדוני אינדי ופולק ברחבי הארץ. החבורה מאופיינת בצליל עשיר ופולקלורי ובטקסטים מקוריים ומתורגמים לעברית, שמזכירים את השאנסוניירים והטרובדורים הגדולים. התרגומים, המופיעים בכל אלבומי הלהקה לוקחים הפעם חלק משמעותי יותר באלבום ורובם לא מוכרים לציבור הרחב. "התרגום חושף לא פעם משמעויות שקל לדלג עליהן כשהמילים נאמרות בשפה זרה. מעבר לזה, העיסוק במילים שכתבו אחרים ומציאת חלופות מוצלחות בעברית זה אתגר מספק ומהנה", אומר פישמן.