סיפור תלמודי:
שררה או שעבוד/ מתוך מדרש ספרי
מַעֲשֶׂה בְּרַ' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן חַסְמָא שֶׁהוֹשִׁיבָם רַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּישִׁיבָה
וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בָּהֶם הַתַּלְמִידִים.
לְעֵת עֶרֶב הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ אֵצֶל הַתַּלְמִידִים.
נִכְנַס רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּמָצָא אוֹתָם שֶׁיָּשְׁבוּ לָהֶם אֵצֶל הַתַּלְמִידִים.
אָמַר לָהֶם: רַ' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן חַסְמָא, הֲרֵעוֹתֶם לַצִּבּוּר, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם, מִכָּאן וְאֵילָךְ הֲרֵי אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לַצִּבּוּר.