מַעֲשֶׂה הָיָה בַּדָּרוֹם, הָיָה שָׁם פֻּנְדָּקִי אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּלַּיְלָה וְלוֹבֵשׁ מַלְבּוּשָׁיו וְאוֹמֵר לְאוֹתָם שֶׁהָיוּ שָׁם: קוֹמוּ צְאוּ לָכֶם, שֶׁשַּׁיָּרָה עוֹבֶרֶת. וְהָיוּ יוֹצְאִים, וְלִסְטִים הִקְדִּימוּ לָהֶם וְהָיוּ גּוֹזְלִים אוֹתָם וְנִכְנָסִים וְחוֹלְקִים עִם הפֻּנְדָּקִי.
פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַ' מֵאִיר וְלָן שָׁם.
עָמַד הַפֻּנְדָּקִי וְלָבַשׁ מַלְבּוּשָׁיו, אָמַר לוֹ: קוּם צֵא לְךָ שֶׁשַּׁיָּרָה עוֹבֶרֶת.
אָמַר לוֹ רַ' מֵאִיר: יֵשׁ לִי אָח וַאֲנִי יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לוֹ.
אָמַר לוֹ: וְהֵיכָן הוּא?
אָמַר לוֹ: בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
אָמַר לוֹ: וּמָה שְׁמוֹ? וַאֲנִי אֵלֵךְ וְאֶקְרָא לוֹ,
אָמַר לוֹ: כִּי טוֹב.
כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָלַךְ הַפֻּנְדָּקִי וְצָוַח בְּשַׁעַר בֵּית הַכְּנֶסֶת: כִּי טוֹב, כִּי טוֹב!
וְלֹא הָיָה שׁוּם בֶּן אָדָם עוֹנֶה לוֹ.
בַּבֹּקֶר קָם רַ' מֵאִיר וְחָבַשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ.
אָמַר לוֹ אוֹתוֹ פֻּנְדָּקִי: הֵיכָן הוּא אָחִיךָ שֶׁאָמַרְתָּ?
אָמַר לוֹ: הֲרֵי בָּא לוֹ: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" (בראשית א, ד).
