
על עוצמת כוח הרצון עם שרה לימור בל/ נתנאל סמריק
על כוח רצון, פיתוח מיומנויות, נקודות של אור בתוך מסע רווי חרדה וחוסר ודאות והתמודדות של אמא אחת עם מחלת האוטיזם של בנה. הספר יוצא לאור בהוצאת קונטנטו נאו, בהובלת נתנאל סמריק.
"הגיע היום הראשון לאבחון ואנחנו באים לבית החולים "הלל יפה" למחלקה להתפתחות הילד...המפגש הראשון עם קלינאית התקשורת היה מפחיד. דניאל לא משתף פעולה, אני מנסה לדובב אותו ולהגן עליו, דניאל אתה יודע, זה מה שאתה יודע... אבל דניאל לא יודע שום דבר...רציתי להאמין שאני טועה, שמנהלת הגן טועה והכל רגיל... אני הולכת עם מועקה כבדה ומפנה מבטים קשים לדניאל- איך התנהגת? והוא מסתכל עלי בחוסר האונים שלו וכמו אומר לי- אמא, מה את רוצה ממני? זה מי שאני לא יכולתי לעשות אחרת.
הספר "יחד בשביל האוטיזם" מוביל את הקוראים במסעה האמיץ של המחברת מרגע אבחון בנה כילד אוטיסט, דרך רגעי החיבור הרוחני, ראשית המסע, שיטות הטיפול באמצעות ויסות חושי, ועד פיתוח המיומנויות החדשות ומעגלי ההתמודדות.
"יחד בשביל האוטיזם" הוא סיפור על אומץ, אמונה עצמית ותושייה. זהו גם סיפורה של אם שהעזה להטיל ספק ולמצוא דרכים נוספות שסייעו לה לעזור לבנה ולהמשיך לגדל אותו בביתה.
"כיום דניאל הוא בן עשרים ושתיים, שמונה עשרה שנה אחרי האבחון, והוא יכול לתקשר באופן שלא האמנתי שיוכל. הוא יוצר קשר עם האחים שלו. הוא אומר: "אלו האחים שלי, אני אוהב אותם" הוא ניגש אליהם, מחבק אותם, מנשק אותם, רוצה את חברתם, רוצה להכין להם לאכול. רוצה לדבר איתם. את כל אלה הוא יכול היה פעם רק לצרוח. ממני הוא דורש אהבה ויוצר איתי קשר בדרכיו שלו: הוא פונה אלי, יוצר איזושהי קרבה. מחבק אותי. מברך אותי. מחבק לי את הראש. והוא עושה את זה לעיתים קרובות". שרה לימור בל מזמינה אתכם לצאת איתה למסע גילוי משותף בין מגירות ליבה, שתוכנן נשפך אל עמודי הספר ומשם אל כותלי חדר הטיפולים הייחודי שלה.
כיצד נעשית שיטת דניאל לטיפול בילדים הסובלים מקושי רגשי ?
מתי מומלץ להורים לפנות עם ילדיהם לייעוץ?
במרבית המקרים אנו מצליחים להקנות לילדינו הכוונה, כלים ותמיכה המאפשרים להם להתמודד עם הקשיים שבפניהם הם ניצבים. אלא שלעיתים ההורים מרגישים כי הילד אינו מצליח להיעזר בהם באופן מספק וכי הוא חווה מצוקה או קשיים הפוגעים בתפקודו ובהתפתחותו התקינה. במקרים אלה מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי, כדי לבחון כיצד ניתן לעזור לילד להתמודד עם קשייו.
מהם הסימנים המעידים על קושי רגשי?
לרוב, ילדים אינם מבטאים מצוקה או קושי באופן מילולי ישיר כמו מבוגרים; מצוקתם מתבטאת בהתנהגות ובתפקודם בחיי היום יום. אמנה מספר דרכים בהן עלולה מצוקה כזאת לבוא לידי ביטוי:
קשיי אכילה – ילד שאוכל מעט מדי או הרבה מדי, או מקיא לעיתים תכופות אחרי האוכל; בני נוער שסובלים ממשקל יתר וצורכים חומרים משלשלים, עסוקים מדי באוכל, וניכרת ירידה ניכרת במשקלם.
קשיי גמילה משמעותיים – ילד בן שלוש ומעלה שעדיין מרטיב ביום; ילד בן חמש ומעלה שעדיין מרטיב בלילה; עשיית צרכים במכנסיים מגיל שלוש ומעלה.
קשיי הירדמות– יקיצות רבות, שינה קבועה עם ההורים (שלא מרצונם כמובן).
קשיים משמעותיים בהשתלבות במסגרת הגן או בית הספר– קושי להיפרד מההורים, תוקפנות כלפי החברים, הימנעות מדיבור, אי-הישמעות למרות, חוסר עצמאות חריג.
שינוי קיצוני ולא מוסבר בהתנהגות הילד ובתפקודו – הילד אדיש, בוכה לעיתים קרובות, מסתגר, חל שינוי בדפוסי האכילה והשינה שלו, הוא נמנע מלשחק, נחלש בלימודים, מסרב ללכת למסגרת החינוכית.
סבל של הילד או סבל שהילד גורם למשפחתו – ילד תוקפני מאוד ואימפולסיבי, ילד עם חרדות רבות או כזה שתפקודי היום יום שלו פגועים. ילד שהבעיה שלו משבשת את מהלך חייו, למשל פחד מכלבים שמונע ממנו לצאת מהבית.
כיצד מתנהל הטיפול הרגשי?
הטיפול הרגשי לילדים מותאם לשפה שלהם ומתבצע באמצעות משחק המאפשר להם להביע את רגשותיהם בדרך מהנה ובלתי מאיימת. המשחק מותאם לגילו של הילד בהתאם ליכולתו לתקשר את מצוקותיו באופן ישיר. במקרים מסוימים הטיפול מתבסס על שיטה קוגניטיבית התנהגותית, כמפורט בסעיף הבא.
לטיפול בילד מתווספת הדרכה הורית המאפשרת להורה להיות מעורב בתהליך הטיפולי והמספקת לו כלים לסייע לילד וליישם את המלצות המטפל.
כיצד את מדריכה הורים ?
ההורים לוקחים חלק בלתי נפרד בתהליך הטיפולי שעובר הילד, ותוכנית הטיפול, שמותאמת לילד לאחר אבחון והערכה, נבנית יחד איתם. במרבית המקרים, במקביל לטיפול הרגשי בילד, ההורים נפגשים עם המטפל באופן קבוע. במקרים שבהם הילד איננו מוכן לשתף פעולה, או שההורה איננו מעוניין לשלוח את ילדו לטיפול, לאחר אבחון וזיהוי הקשיים של הילד, אפשר שיומלץ על הדרכת ההורים במקום על טיפול ישיר בילד עצמו.
בפגישה הראשונה אני עורכת היכרות עם המשפחה, שומעת מההורים מהי סיבת הגעתם להדרכה, ומבקשת מהם שיספרו לפי רצונם על עצמם ועל התנהלות בני המשפחה בבית.
הפגישות מתקיימות פעם בשבועיים למשך שעה. ההורים מעלים בהן נושאים, כמו קושי התנהגותי של הילד, קושי רגשי שלו, קושי חברתי שלו וקושי משפחתי.
מטרת הפגישות היא שההורים ירכשו מיומנויות וכלים שיעזרו להם להתמודד עם קשייו של הילד ויאפשרו להם לעזור לו להתמודד[עם קשיים אלה.
מה הוא הטיפול הרגשי שלך במבוגרים ?
טיפול קוגניטיבי התנהגותיCBT) )
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד המתמקד בדפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים שגורמים להפרעות רגשיות. במקום להתמקד במשמעותם של אירועים מהעבר באמצעות שיחה כמו בטיפול דינאמי, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתמקד בפיתוח דפוסי התנהגות בריאים אצל המטופל, באמצעות תרגול של מטלות טיפוליות. מטרת התרגילים היא להגביר את הביטחון עצמי, להפחית את הצורך בשליטה ובפרפקציוניזם, להפחית מחשבות מעוותות ומטרידות ולהחזיר את תדירות הרגשות הלא נעימים ועוצמתם לרמה נורמטיבית. משך הטיפול בממוצע הינו בין שלושה לשישה חודשים.
מה הם ממאפייני הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ?
שקיפות והדדיות: המטופל מגדיר את מצוקתו ואת ההתנהגויות/רגשות/מחשבות המגבילים אותו, ולאחר מכן, המטפל והמטופל מגדירים ביחד את מטרות הטיפול ואת תוכנית הפעולה (לדוגמה, עבודה על אסרטיביות, התגברות על התקפי פאניקה, הפחתת חשיבה והתנהגות אובססיבית וכולי).
חשיפה: טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מבוססים על חשיפה לסיטואציות בהן האדם מתקשה לתפקד. הנחה שעליה מתבססת החשיפה היא ששיחה בלבד על הקשיים לא תביא לשינוי ההתנהגותי או הרגשי הרצוי. קיימות מספר טכניקות של חשיפה, כמו הצפה (חשיפה ישירה למושא החרדה הקשה ביותר), חשיפה הדרגתית (דירוג הסיטואציות המאיימות והתנסות הדרגתית בהן), חשיפה בדמיון ועוד.
טכניקות הרגעה ושליטה עצמית: בהתחשב בעובדה שהשימוש בטכניקות החשיפה כרוך בחרדה רבה, מטפלים רבים מלמדים את המטופלים טכניקות הרגעה עצמית טרם החשיפה. טכניקות אלה עושות שימוש בשיטות התנהגותיות, כמו הרפיה, היפנוזה וביופידבק, וכן גם בשיטות קוגניטיביות, כמו זיהוי סכמות ואמונות בלתי יעילות ("בטח יקרה משהו רע אם אעלה במעלית", "אם יהיה לי עוד התקף פאניקה אני עלול למות") והמרתן באמונות יעילות יותר ("זה יהיה לא נעים, אבל זה יעבור").
למי מתאים טיפול קוגניטיבי התנהגותי?
טיפול זה מתאים במיוחד לאנשים עם קשיים רגשיים, למשל הקשיים הללו:
מצבי דיכאון.
מצבי חרדה שונים, כגון התקפי פאניקה, פוביות, חרדה חברתית, התנהגות אובססיבית-כפייתית, דאגנות כרונית.
התקפי זלילה.
קשיים במיומנויות חברתיות, למשל, היעדר אסרטיביות.
הפרעות פוסט טראומטיות – שיטות ייחודיות לטיפול בפוסט טראומה פותחו על בסיס הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ה CBT- הקלאסי. שיטות אלה מערבות אלמנטים של טיפול CBT עם אלמנטים הייחודיים להתמודדות עם פלשבקים, סיוטים, תחושות גופניות וזיכרונות חודרניים. עם השיטות האלה נמנית שיטת ה- SEE-FAR-CB – חשיפה ממושכת.
טיפול בדיכאון
מהו דיכאון?
דיכאון הוא מחלה נפוצה ומורכבת. כל אחד מאיתנו חש לעיתים דכדוך או חוסר עניין בחיים, אך בקרב הסובלים מדיכאון קליני הרגשות האלה נמשכים שבועות וחודשים, וללא טיפול הם עלולים להימשך גם שנים. דיכאון נגרם, בין השאר, כתוצאה מחוסר איזון בין כימיקלים במוח, ובדומה למחלות אחרות – הוא ניתן לטיפול. ישנם מחקרים אשר מסבירים שהדיכאון יכול להיות תולדה של בעיות רגשיות לא מטופלות, שגורמות לאדם לקבל החלטות לא נכונות ובשל כך לעשות בחייו דברים שלא גורמים לו הנאה. דיכאון עשוי להיעלם ואז לחזור שוב, אבלי יש להדגיש שהוא ניתן לריפוי.
מהם הגורמים לדיכאון?
לא ידוע במדויק מה גורם לדיכאון, ככל הנראה מדובר בשילוב של כמה גורמים:
תורשה: אדם שלו בני משפחה הסובלים מדיכאון סיכוייו ללקות בדיכאון גבוהים יותר מאשר סיכוייו של מי שאין לו קרובי משפחה שסובלים מכך.
נוירולוגיה: ישנם חומרים המופרשים במוח (נוירוטרנסמיטורים) שמעורבים בהתפתחות דיכאון.
הורמונים: ישנה מעורבות של הורמונים שונים בהתפתחות דיכאון, למשל הורמון שמייצרת בלוטת התריס.
אירועי חיים טרגיים: אובדן של אדם אהוב, או קשיים בחיי היום־יום , כמו בעיות בריאות קשות במשפחה, מצוקה כלכלית ויחסים עכורים בבית או בעבודה.
אירועים טראומתיים בילדות המוקדמת : התעללות , התייתמות מהורה ועוד.
מצב של לחץ מתמשך.
מהם תסמיני הדיכאון?
עצבות
אי־שקט
תסכול
חוסר הנאה מהחיים
הפרעות שינה ושינויים בתיאבון
מצב רוח ירוד
חוסר ריכוז
מחשבות על מוות או מחשבות אובדניות ( כמו "למה אני צריך לחיות?").
כיצד נולדה ההחלטה להוציא ספר לאור ?
כשדניאל היה בן שש, באחד מימי השבוע כשעבדנו ביחד והוא ביצע את הפעילות הסנסומוטורית הקבועה שלו, ישבתי וחשבתי כמה טוב הוא מתפקד בעת התרגולים, עושה גלגולים בלי התנגדות, משתף איתי פעולה. ידעתי והרגשתי שהטיפול הזה יקדם אותו ואז זרקתי באוויר את המשפט: "דניאל אהוב יקר.. אתה עוד תצליח ותתקדם יפה חמוד שלי, אתה תדע לדבר, לשחק עם חברים, להיות עצמאי... אנחנו נמשיך להתמיד בטיפול והכול יהיה בסדר". והוספתי: אתה יודע דניאל, אמא עוד תכתוב עליך ספר, על כמה עבדת יפה וכמה הטיפול עזר לך והספר יעזור לעוד משפחות שיש להם ילדים כמוך..." כשאמרתי את המשפט האחרון, דניאל הפסיק את הפעילות שלו, הביט בי הישר לתוך עיני במבט חודר והחזיק לי את היד. הרגשתי זרמים חולפים בגופי, זרמי הדם של שנינו, ואני ידעתי אז שזהו החלום של בני.
המחשבה על הוצאת הספר החלה מרגע זה ואילך לשכון בתוכי, ב- VIZEN BORD שלי. ידעתי שזה יקרה. לא ידעתי מתי, איפה, ואיך. החיים העמוסים והאינטנסיביים שלי לא אפשרו לי תחילה לתת את המקום הראוי למחשבה שעלי לקום ולפעול – לכתוב את הספר, עם כל העבודה משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות, הילדים, הבעל המשפחה המורחבת, הלימודים וכדומה. מה שעזר לי מאוד בהחלטה לקום סוף סוף ו"לעשות מעשה" הייתה העובדה שמרגע האבחון ועד עצם היום הזה אני כותבת מידי יום ביומני האישי את כל אשר מתרחש בחיי, כולל כל חוויותי עם דניאל , כדי שאוכל להיזכר במדויק בסיטואציות שחוויתי איתו ושהוא חווה איתי.
הקשר עם הוצאת הספרים קונטנטו נוצר לאחר שנחשפתי בפייסבוק ל"פרסום" שלהם. כמה חודשים לפני כן פניתי למספר יוצרים, עורכים וכותבים. כמעט שנפגשתי עימם, אך משהו עיכב אותי... לא אפשר לי אפילו לקיים פגישת היכרות עם האנשים המתאימים.
באוגוסט 2019 יצרתי קשר טלפוני עם המזכירה של קונטנטו וקבענו פגישה... אך ולא הגעתי אליה. ושוב קבעתי... וביטלתי. להפתעתי, נראה שבהוצאת הספרים הבינו במה מדובר, כלומר באיזה "סוג" של אישה מדובר, ונתנאל, בעל ההוצאה, לקח את ה"מושכות" בידיו. הוא קבע איתי פגישה באופן אישי ומשם הכול התחיל. הגעתי לפגישה איתו, ונוצרה בינינו ברית. האינטראקציה איתו הייתה בעלת אופי מיוחד. הרגשתי ביטחון, אמון. הגוף שלי שידר לי, והרגשתי זאת בכל נימי נפשי, שהחלום עומד להתגשם.
הוצגו בפני מספר תהליכים שיהיו כרוכים בכתיבת הספר, ובהם סדרת ראיונות איתי. בתוכי המשכתי לחשוש. חשתי פחד להיכנס לעניין כל כך גדול שנקרא כתיבת ספר, פחד מהעול הכלכלי, פחד מקוצר הזמן שלי –איך אוכל לפנות זמן לכתיבת הספר? אבל הרצון והנחישות שחוויתי היו יותר חזקים מהפחד.
כעת, עם סיום הכתיבה, אני מרגישה משוחררת מעול של שנים, ואני מליאה בהרבה כוחות ובהרבה שמחה. אני אפילו אומרת לדניאל שהוא הדבר הכי יקר ומשמעותי בחיי, ושכמה אני שמחה על שבזכותו אני נמצאת במקום שבו אני נמצאת כיום.
- שרה לימור בל, מנהלת קליניקה טיפולית ועצמאית העוסקת בחיבור שבין הגוף והנפש. בוגרת תואר ראשון BA בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני MA בפסיכותרפיה, טיפול משפחתי, טיפול וייעוץ מיני והנחיית הורים. לאורך שנות עבודתה צברה ניסיון מקצועי רב בטיפול בילדים, בצעירים ובמבוגרים. אמא לשני ילדים ומתגוררת בחדרה.
"יחד בשביל האוטיזם" הוא ספרה הראשון.