הבימה הגדולה/ מתוך תלמוד ירושלמי מסכת יבמות

בְּנֵי סִימוֹנְיָא בָּאוּ אֵצֶל רַבִּי,

אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, תֵּן לָנוּ אָדָם אֶחָד,

שֶׁיְּהֵא דַּרְשָׁן וְדַיָּן וְחַזָּן וְסוֹפֵר וּמַשְׁנֶה וְעוֹשֶׂה לָנוּ כָּל צְרָכֵינוּ.

נָתַן לָהֶם אֶת לֵוִי בֶּן סִיסִי.

עָשׂוּ לוֹ בִּימָה גְּדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּהוּ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.

בָּאוּ ושְׁאֵלוּהוּ בַּהֲלָכָה וְלֹא הֱשִׁיבָם,

אָמְרוּ: שֶׁמָּא לָאו בַּעַל הֲלָכָה הוּא;

שְׁאֵלוּהוּ בְּאַגָּדָה וְלֹא הֱשִׁיבָם.

בָּאוּ אֵצֶל רַבִּי, אָמְרוּ לוֹ: זֶהוּ שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמְּךָ?

אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אָדָם כְּמוֹתִי.

שָׁלַח רַבִּי וֶהֱבִיאוּהוּ.

שְׁאֵלוֹ בְּאוֹתָהּ הַהֲלָכָה – וֶהֱשִׁיבוֹ;

שְׁאֵלוֹ בְּאוֹתָהּ הָאַגָּדָה – וֶהֱשִׁיבוֹ.

אָמַר לוֹ: וְלָמָּה לֹא הֵשַׁבְתָּ לָהֶם?

אָמַר לוֹ: עָשׂוּ לִי בִּימָה גְּדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּנִי לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְזָחָה עָלַי דַּעְתִּי,

וְנִתְעַלְּמוּ מִמֶּנִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה.

קָרָא עָלָיו: "אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה" (משלי ל, לב)  –

מִי גָּרַם לְךָ לְהִתְנַבֵּל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה? עַל שֶׁנִּשֵּׂאתָ בָּהֶם עַצְמְךָ.