אַיְלֶנד זֶה אִי
אִי בּוֹ פָּרְחָה הָאַהֲבָה
בַּחֲלוֹם הָפַךְ הַמִּטְוָח
לַעֲיָרָה יָפָה וּפַּסְטוֹרָלִית

הַטַּנְקִים הָפְכוּ לְבָתִּים

 עִם גַּגּוֹת רְעָפִים,
הַמִּדְבָּר הָפַךְ לְשָׂדֶה פּוֹרֵחַ
הַכַּלָּנִיּוֹת הָיוּ אֲדֻמּוֹת,
וּמֵהָאֹפֶק נִגְלָה אִי גָּדוֹל
אִי שֶׁל אַהֲבָה.

 אַיְלֶנד – זֶה

אוֹ          
אִי בּוֹ פָּרְחָה הָאַהֲבָה
וּכְשֶׁהָלַכְתָּ 

וְהוֹתַרְתָּ שְׁבוּרִים בַּשֶּׁטַח
הַחֲלוֹם הִתְנַפֵּץ
וּבַמְּצִיאוּת הַמִּטְוָח
הָפַךְ קוֹדֵר, מְפֻיָּח
וְרוּחוֹת נְכָאִים
אָחֲזוּ בְּקִירוֹת הַחֶדֶר

שָׁרוּ אֶת שִׁירַת  הַצְּרָצַר
שֶׁחִפֵּשׂ מָקוֹם
בֵּין סִדְקֵי הַקִּיר
וְהָאוֹר לֹא הֵאִיר,
וְהוּא בּוֹהֶה
בַּתִּקְרָה הֵיכָן
שׁוֹכֵן מִשְׁכָּנָם שֶׁל
עַכְּבִישֵׁי הַזְּמַן
שֶׁמַּאֲהָלָם גַּם
הוּא נוֹתַר יָתוֹם

כָּל שֶׁאָמַרְתָּ לִי

כְּמוֹ נִכְתַּב עַל יָם

כִּי הַגַּלִּים מוֹחֲקִים

אֶת הַזֵּכֶר

וְלַמִּלִּים יֵשׁ כֹּחַ

אַךְ אֵין מִסְמָךְ כָּתוּב

גַּם הָרוּחַ מְיַלֶּלֶת
מְנַסֶּרֶת אֶת אַלְפֵי
הַנְּסִירוֹת לַדְּמָמָה הַמֻּתֶּכֶת
וּלְשֶׁבֶר  קוֹל

קוֹל נֶהִי
פְּרִימַת הֶעָלִים
נִתּוּקָם מִן הַגֶּזַע
מֵעוֹפָם אֶל עַד           אולי יַעַד

לֹא נוֹדָע
וְהַיְּקוּם

זוֹעֵק

אֶת אָבְדָנְךָ