אלי ישראלי שדרן גדול/ איציק גרפל

אלי ישראלי פעל בתקופה בה התעצב הטעם המוסיקלי שלי - תחילת שנות השבעים עד סופן - גדול שדרני הרדיו של התקופה - מבחינתי כמובן, כי הרדיו (מצד אחד גל״צ מהצד השני קול ישראל/רשת ג׳) היה מוצף בשדרנים מיתולוגיים באותם ימים (גדי ליבנה, שוש עטרי, מנחם פרי, רם תדמור, אבי אתגר, אורי לוטן, שמירה אימבר ועוד). ישראלי היה עבורי הטוב והמגניב מכולם.

השיא היה עבורי תוכנית הבוקר שלו ושל יואב קוטנר בגל״צ (76׳-78׳ כמדומני), ״קיץ ישראלי״, שהייתה תוססת, ״חצופה״, טבולה במוסיקה נפלאה (כל חצי שעה ראשונה התחילה עם הביטלס אותם גיליתי אז) ומעבר לכל זו הייתה ההגשה האייקונית הבלתי ניתנת לחיקוי של ישראלי שלקחה את המאזין למסע כיפי של שעתיים במיטב המסורת של הרדיו הבריטי-אמריקאי המודרני - זה ששבר את המסגרות המכופתרות והמעונבות. בהרבה מובנים ישראלי שידר חגיגה יומיומית שעזרה להמשיך את היום כמו שצריך.

נכון, הוא היה אוהד הפועל, אפילו כבד, גם שמאלן, אבל באמת שסלחתי לו על זה בזכות הבריטון-בס המדהים שלו שאיתו עשה כשפים בתוכניות הרדיו של אז כולל ״ציפורי הלילה״ הברזילאיות שלו, ותרומתו האדירה לגילוי המוסיקה הזו בארץ.

יהי זכרו ברוך.