צילום: מיכל ונדר 
על תזונה בריאה בימי הקורונה  עם גלית שלג/ אתי יוחנן
התזונאית והנטורופתית גלית שלגי מוציאה לאור ספר חדש על תזונה בריאה ומציעה לחזק
את המערכת החיסונית של הגוף בעזרת פירות וירקות, הפחתת אכילת מוצרים מהחי, ועוד

"אנחנו חיים באווירה של מגפות שעלולות להגיע ומחלות שמחפשות אותנו כמו: הקורונה ושפעת החזירים, וגם ניזונים ממזון מתועש וחיים בסביבת אוויר מזוהם וקרינה, שכולם פוגעים בחיסוניות הטבעית של גופנו. לכן חשוב מאוד שנפעל באופן אקטיבי על מנת לשפר את החיסוניות של גופנו, שנהיה מודעים לעוצמה של מערכת זו ושנדע להשתמש בה לטובתנו ולחזקה. הטיפול שניתן כעת לחולי הקורונה הוא טיפול תומך במערכת החיסונית, ולדעתי זו אחת הפעמים היחידות בהן הרפואה הקונבנציונלית עושה שימוש בבריאות טבעית או לפחות מכירה בכוחו של הגוף לרפא את עצמו".

כך מספרת גלית שלגי, תזונאית ומאמנת לאכילה בריאה המוציאה לאור ספר מתכונים חדש לאכילה בריאה בשם "קל, טעים ובריא", המתאים במיוחד לימים בהם כמעט כל תושבי מדינת ישראל מסוגרים בבתיהם במשך ימים שלמים בשל התפרצות מחלת הקורונה. הספר החדש הוא הרבה מעבר למתכונים של אוכל אמיתי שגופנו צריך, ומטרתו היא ללמוד להפוך מתכונים בריאים לשגרת חיים בעזרת הרגלים, פרקטיקה, טקסים וכמובן מתכונים פשוטים להכנה.

כיצד נכתב ספרך החדש?
"הספר נוצר כתוצאה מעבודתי כמאמנת לחיים בריאים, במהלכה עזרתי לאלפי אנשים לעבור למערכת יחסים חיובית יותר עם אוכל, וליצור לעצמם חיים מאוזנים ותוססים יותר בעזרת הכלים שאספתי במהלך השנים. המתכונים מתאימים לאוכלי כל, לטבעונים, לרגישים לגלוטן, לסוכרתיים ולצמחוניים, כשאפשר ליהנות מהאוכל מבלי לוותר על מאכלים שאוהבים, לרעוב או להרגיש חסך".

שלגי, בעלת תואר N.D בנטורופתיה, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר בפסיכותרפיה בהבעה וביצירה, מעבירה סדנאות בישול בריא לכל מי שמעוניין לשפר את איכות חייו לחיים בריאים, טעימים ונגישים יותר. היא גם מכשירה נשים כמנחות לסדנאות בישול בריא, מרצה, מלמדת ומשתתפת בכנסים מובילים בתחום הבריאות בארץ ובקופות חולים, כותבת תוכניות לימוד במכללות ומדריכה סטודנטים בתחילת דרכם.

מהם הטיפים המקצועיים שלך לחיזוק המערכת החיסונית של גופנו?
"תזונה איכותית – לאכול כמה שיותר תזונה טרייה וטבעית המכילה את כל הוויטמינים והמינרלים שגופנו צריך כעת  יותר מהכל, כשהמשמעות היא לשמור את המזון כמה שיותר קרוב לצורתו השלמה והטבעית: לאכול פירות וירקות טריים, לאכול מגוון, לאכול דגנים וזרעים בצורה המלאה שלהם ולא המעובדת ולקנות כמה שפחות מזון ארוז ועטוף באריזה ממותגת שיוצר במעבדה".

"להפחית באכילת מוצרים מהחי במיוחד כיום, כיוון שידוע שמוצרים מהחי מעמיסים על המערכות הטבעיות של הגוף ומחלישים את המערכת החיסונית, וזאת מבלי להתייחס לכל הסבל הנגרם לבעלי החיים הגדלים בתנאים מחפירים ובסוף נשחטים למאכל. צריך לקחת בחשבון שהם גדלים כיום בתנאי צפיפות קשים הגורמים לזיהומים ולהורמוני לחץ המזיקים לבשרם, ובעקבות כך עלולים להזיק גם לבריאותנו".

"לנקות את גופנו מרעלים ולהצטייד במתכונים טעימים ובריאים המופיעים בספרי החדש וגם בסרטוני הווידאו הרבים שאני מעלה בימים אלו לרשתות החברתיות וזוכים לצפיות ולתגובות רבות. עם כל ההנחיות להישאר בבית, זו הזדמנות נפלאה להיכנס למטבח ולהתחיל לבשל אוכל שבני המשפחה אוהבים, לנסות מתכונים, להכיר חומרי גלם חדשים ולבשל ביחד עם בני המשפחה, להיות ביחד סביב השולחן, לצבור זיכרונות טובים ולהכיר יותר טוב האחד את השני באמצעות האוכל".

לדברי שלגי, הפרעות האכילה של אחותה הזמרת הבינלאומית אישתאר השפיעו על עיסוקה הנוכחי, "כי נורא רציתי לעזור לה. הפרעת האכילה שלה הייתה סוג של כלא, והיום, תודה לאל, היא מאוד מקפידה על תזונה בריאה – בעיקר מאז שגילתה שהיא רגישה לגלוטן. כשגדלנו שלוש אחיות בחדר ראיתי איך היא מגבשת הפרעת אכילה, בולסת ושותה בכוונה, והולכת להקיא. כשהוריי גילו, עזרתי לה להסתיר את זה. כשהיא הייתה נכנסת לשירותים, הייתי נכנסת אחריה ומורידה שוב את המים. כשגיליתי את הבריאות הטבעית והבנתי איך הגוף שלי עובד ומה הוא באמת צריך, הבנתי שאם אמשיך ככה רק אחמיר את הבעיה".

שלגי, כיום מאמנת לחיים בריאים, חושפת את התמודדותה עם הפרעות אכילה ודיאטות רבות. שלגי: "לימדו אותנו שמי שרוצה להיות רזה – צריכה לעשות דיאטה: לספור קלוריות, מרק כרוב, תפריטים אנמיים וגם לקחתי כדורים משלשלים. התעללתי בגופי ובעצמי והתעסקתי עם האוכל ועם מה מותר ומה אסור, הייתי חסרת אנרגיה והיה לי חשק למתוק. הייתי יורדת קצת במשקל, נשברת, ואז מתחילה שוב דיאטה חדשה. העובדה שנשברתי כל פעם מחדש השפיעה מאוד על הדימוי העצמי שלי. היה לי דימוי גוף נמוך והתחלתי ללכת בעיקר עם חצאיות ושמלות, כי האמנתי שככה אני מסתירה את הרגליים ה'גזעיות' שלי".

הפרעות האכילה מהן סבלו שלגי ואחותה אישתר השפיעו על המסר שלה: לאכול מאהבה עצמית ומדאגה לגוף שלנו "שהוא החבר הכי נאמן שיש לנו, כשאנו החברים הכי בוגדניים כלפיו. אם רק היינו יודעים איך לתחזק את גופנו, לא היינו צריכים דיאטות חדשות כל הזמן. היום אני ואחותי מדברות וצוחקות על זה, ובעיקר מבינות כמה תמימות היינו וכמה התעללנו בגופנו. כמה חבל שלא היה אז מי שילמד אותנו שאפשר אחרת".

לשלגי היו שתי אהבות גדולות מילדות: ספורט ומוזיקה. היא הייתה ילדת טום בוי שהצטיינה בספורט, ובתיכון למדה במגמת ספורט ושיחקה כדורעף. במקביל, פיתחה את כישרון השירה שלה והופיעה בטקסים בבית הספר. היא תספר בגילוי לב על הפרעת האכילה ממנה סבלה: "נחשבתי לנערה מפותחת מהרגיל, דבר שגרם לי להיות מופנמת וביישנית יותר. לא הייתי מודעת לגופי הנשי, והתביישתי ברגליים השריריות שפיתחתי מהתקופה בה שיחקתי כדורעף. למרות שמשקלי היה תקין לחלוטין, רציתי רגליים רזות יותר".

שלגי מעולם לא הפסיקה לשיר, ומדי פעם מקליטה שירים ומשתתפת בהרכבים מוזיקליים. היא חולמת לשלב את שתי אהבותיה במופע מוזיקלי משולב. לאחר שירותה הצבאי עברה לגור בתל אביב ונרשמה ללימודים בבית הספר למוזיקה "רימון". היא עבדה עם מוזיקאים מהשורה הראשונה, הופיעה במועדון צוותא, התחברה לחבורת "דומינו גרוס" וניגשה לאודישנים רבים.

"בחדר ההמתנה ישבו איתי נעה תשבי, אז כוכבת ילדים בתחילת דרכה, ונשים נוספות רזות מאוד. הסתכלתי עליהן וחשבתי לעצמי שאין סיכוי שאני מתקבלת כי בטוח יעדיפו מישהי רזה יותר. נתקפתי חרדה, קמתי והלכתי. במופע הסיום של רימון, רגע לפני שעליתי לבמה לשיר את השיר אליו התכוננתי רבות, לא עליתי כי פחדתי ממה יגידו. גם באירוע שנערך בצוותא עם אמנים מהשורה הראשונה ברחתי הביתה שנייה אחרי שסיימתי לשיר. אחר כך סיפרו לי שרמי קליינשטיין חיפש אותי".

על מנת להרגיש טוב יותר עם הגוף שלה, היא עברה תהליך רגשי, התחברה לצד הטיפולי שבה, הרגישה שהיא רוצה לעזור לאנשים הנמצאים במצב דומה, ואף נרשמה ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה. במקביל, המשיכה להופיע במועדון צוותא ולעבוד עם מוזיקאים. השינוי האמיתי היה כאשר למדה עם חברה למבחן ופגשה מכרה העוסקת בתחום הבריאות הטבעית. "מאז בעיות העיכול שלי נעלמו, האנמיה התאזנה והרגשתי קורנת ומלאת אנרגיה. אני שומרת על משקל יציב במשך שנים, נהנית מאוכל שאני אוהבת ולמדתי לנהל מטבח בריא מבלי להיות בו כל היום. החלטתי ללמוד את זה יותר לעומק ולספר לכמה שיותר אנשים כל מה שגיליתי".