סקירת הסרט אפריקה/ מארי רוזנבלום

בימוי:אורן גרנר 82 דקות

חשבתי שאצפה בסרט על אפריקה אבל טעיתי. חיפשתי אריות, שחורי עור עירומים, קולות קרב, חניתות ומה לא. נאדה. יוק.

זה סרטו הארוך הראשון של הבמאי אורן גרנר. 82 דקות.

גם עתה שמו האקזוטי של הסרט אינו ברור לחלוטין. ניתן למצוא הסברים צדדים לשם הסרט,  אבל זו בחירתו של הבמאי ואכבדה.

הגרנרים יצאו למסע לנמיביה שבאפריקה.  חוזר ועולה שוב ושוב בקטעי וידאו תיעוד מהמסע שהשניים סיירו בסוואנה . הם מזמינים לסלון את שכניהם לצפות בטיולם לנמיביה.

הסרט הוקרן בפסטיבל טורונטו ובפסטיבל הסרטים ה-35 בחיפה ואף זכה בו.

בסרט משתתפים בני משפחתו של אורן גרנר: אביו מאיר גרנר יליד 1948, אשתו מאיה, הכלבה צילה , אחותו הדס וילדיה, שכנים ושכנות.

מאיר הנו גבר מזדקן, בעל עבר מפואר, החי בישוב קהילתי. גופו בוגד בו, חיוניותו מתחמקת לאזורים לא נוחים, בריאותו מתרופפת, אכזבה מהחברה, מהסביבה, ממשפחתו. הוא מתחיל להתייתר, החברה משדרת לו כי הוא נעשה חסר ערך. אשתו, פסיכולוגית במקצועה שותפה פעילה בחייו ואף היא נהדפת ממנו בעזרת שקרים ותכסיסים.

משפחתו שגם היא מתגוררת בישוב, חסרת סבלנות וזמן, משהו בין אדישות  וזלזול.

פרק חזק ומעציב שבו מתקיים מפגש בין הנכד לסבו. הנכד בא לסבו לצורך הכנת עבודת שורשים. הוא מסביר לסבו כי הוא מקדיש לסב עמוד אחד אם כי מותר לכתוב על הסב עד שני עמודים, "אבל אני מסתפק בדף אחד".. הוא קוטע כל העת את הראיון עם הסב לצורך קבלת תשובות קצרות וזאת כדי לצאת ידי חובה. בטרם סיום הראיון הוא עוזב עם אמו לצורך חזרה לקראת אירוע חגיגי בישוב.

לאורך כל הסרט אנו רואים כיצד כוחו וליבו של מאיר אינם עומדים לו, הוא נחלש, מנסה להיאבק, מתעלם מבריאותו, משקר, מפעיל אלימות.           שקיעה של הגוף והנפש הממאנת להכיר במציאות.

"זהו אירוע שובר שגרה שצץ שוב ושוב באופן כמעט אגבי, אבל מהווה ביטוי לכמיהה להרפתקה וחיוניות. כמו פנטזיה אקזוטית ממוסגרת היטב בה הם נאחזים ואשר העניקה לסרט את שמו. "

"כשאתה כבר בשנות השישים לחייך יש המון זכרונות מאחוריך, אבל לא הרבה חלומות לפנייך".