הַסִפּוּר הַמֻּפְלָא עַל רַבִּי תַּנְחוּם בֵּן יוֹסִי / מיכאל רייך

'אֵין אָדָם נִפְרָד מֵאֱמוּנָתוֹ בְּנָקֵל' –

קוֹבַעַת  הָאַגָּדָה הַמְּסַפֶּרֶת אוֹדוֹת הַתַּנָּא

רַבִּי תַּנְחוּם בֵּן יוֹסִי

שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ חֶמְדַת.

"בְּבַחֲרוּתוֹ קָרַב תַּנְחוּם מְאֹד לַדַּת וְלָמַד תּוֹרָה

וּמִשֶּׁגִּלָּה אֶת סוּלָמוֹ

טִפֵּס עָלָיו וְקָבַע מִבְצָרוֹ בַּפִּסְגָּה,

בְּחַיָּיו הָפַךְ לְ"אוּרִים וְתוּמִים" וּלְמַנְהִיג רוּחָנִי נֶעֱרָץ

אַךּ יָדַע מַצָּבֵי חֹלִי, מַחֲסוֹר וּמְצוּקָה וְנִרְדַּף בִּידֵי קַלְגָסֵי רוֹמִי.

יוֹם אֶחָד יָצָא הַמַּנְהִיג הַזָּקֵן עִם כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו

אֲנָשִׁים מְלֵאֵי סַקְרָנוּת וַדַּעַת,

לָשׂוּחַ בְּפַרְדֵס-הַסְּתָרִים שֶׁמֵּעֵבֶר לְעִירוֹ

שֶׁאִישׁ לֹא נָהַג לְפָקְדּוֹ מֵעוֹלָם, לֹא כָּל שֶׁכֵּן לִקְטֹף פֵּרוֹתָיו

וְשָׁם קָרָה הַדָּבָר:

מִשֶּׁהִתְבּוֹנֵן בִּדְמוּתוֹ הַנִּשְׁקֶפֶת אֵלָיו מִן הַבְּרִיוֹת

הִתְקַשָּׁה רַבִּי תַּנְחוּם לְהַאֲמִין שֶׁבּוֹ הַמְּדֻבָּר

וְהָיָה תּוֹהֶה וְתוֹעֶה וּמַּצָּב רוּחוֹ הוֹלֵךְ וַדַךְ,

כֵּיוָן שֶׁחַשׁ עַצְמוֹ נַחַל אַכְזָב מְהַלֵּךְ, שָׁחָה נַפְשׁוֹ

"הִנֵּה חָלְפוּ יָמַי הַגְּדוֹלִים לִבְלִי שׁוּב" -אָמַר

עַד כִּי נֶחֱלַשׁ מַעֲיָנוֹ;

כָּעוּס וְנֶעֱצָב הִסְתַּגֵּר בְּבֵיתוֹ וְלֹא רָאָה אִישׁ,

חָשְׁשׁוּ שְׁכֵנָיו כִּי קָרוֹב הָרַב תַּנְחוּם

לָצֵאת מִדַּעְתּוֹ

אוֹ שֶׁמָא יְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, חַ"וְ

אוֹ יְקַפֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּמוֹ יָדָיו -  -  -

זָכַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, לֹא נְטָשׁוֹ

וְחִלְּצוֹ מִן הַשְּׁחוֹר:

מִשֶׁהִתְפַּלֵּל הַתַּנָּא לְמַעַן אִשָּׁה עֲקָרָה אַחַת אֲשֶׁר בִּקְּשָׁה עֶזְרָתוֹ

וְיָלְדָה עוֹלָלָהּ הָרִאשׁוֹן,

אוֹרוּ עֵינָיו מִן הַנֵּס שֶׁעָשָׂה

נִצְתָּה בּוֹ אֵשׁ חֶדְוַת-הַלֵּב, הִתְלַקְּחָה וְהֵאִירָה דַּרְכּוֹ בַּשֵּׁנִית,

מִיּוֹם לְיוֹם הִתְחַזֵּק -

שָׂמַח רַבִּי תַּנְחוּם בֵּן יוֹסִי בְּחֶלְקוֹ עַד שֶׁמָּלְאוּ יָמָיו

וְנִקְרָא בְּגָאוֹן לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה."