התערוכה אם בלילה חורפי עוברת אורח מוזיאון תל אביב לאמנות/ מארי רוזנבלום

האוצרת – רות דירקטור

התערוכה הקבוצתית שואלת את שמה מכותרת ספרו של איטאלו קאלוינו שיצא ב-1973 ששמו "אם בלילה חורפי עובר אורח" שבמהלכו מוביל אותנו הסופר דרך עשר התחלות לעשרה סיפורים שנשארים לא גמורים ואינם מתחברים לעלילה קוהרנטית. זהו מסלול התבוננות ללכת לאורך, מול.

דמויות קודרות, דיוקנאות, מסכות, שחור, קודר, קשוח, עצוב.

בתערוכה 15 עבודות בסך הכל שרק מבקשות את מבטך, תשומת לב ומכאן מחשבות.....כל האומנים גברים.

אדם פנדלטון, מווירג'יניה. עבודה ענקית מ-2019. לעבודותיו הוא קורא "דאדא שחור". זוהי הצהרת כוונות מסגרת עבודה, התכוונות של חשיבה ועשיה. צבע של אומנות וצבע שחור- סמלי וממשי.

מקור ההשראה של פנדלטון היה השיר black dada nihilismus   של המשורר אמירי ברקה ששינה שמו מלירוי ג'ונס בעקבות רצח מרטיו לותר קינג. ברקה היה פעיל בולט לזכויות האדם. ובכינון התרבות האפריקני אמריקני ובבניית הזהות השחורה.

פנדלטון וחבריו כינס אסופת טקסטים תחת הכותרת "דאדא שחור" וחברו אליו תומס הירש הורן, סטאן דאגלאס ואחרים ואימצו את החופש המשחרר שבבסיס החשיבה הדאדאיסטית.

בעקבות הספר נולדה, בין השאר, סדרת ציורים מונוכרומיים שעל כל אחד מהם מופיעות אותיות בודדות מתוך צירוף המילים Black Dada  .                                                                                             

אוגו רונדינונה משוויץ  יצר שני פסלים משישה גושי אבן כל אחד כדי להגדיר צורת אדם . שתי דמויות אלה נקראות "המודע" " הנעים". שתיהן ניצבות בפתח הגלריה, עתיקות ועכשוויות.

הנרי טיילור, לוס אנג'לס, דיוקן כפול של שני גברים מדקר. הציור לקוח מסדרת דיוקנאות של גברים ונשים. כוונתו הייתה לבטא את החיוניות של מעשה הציור כחלק בלתי נפרד ממעשה רחב יותר, במתח שבין פורמליזם לתוכן.

מקס ארנסט מגרמניה צייר שלוש מסכות שבו הוא מתאר שיעור קטן בתולדות האומנות. הולדת המופשט המערבי מתוך התבוננות במסכות אפריקאיות.

ולא סקרתי עוד אומנים בתערוכה זו שכן כוונתי הייתה להביא מעט מן הטעם של התערוכה המעניינת הזו.