יוֹתֵר מִכּמוךָ / עֲמִית פָּז                                                            )

הוּא הָלַךְ אֶל הַשּׁוּק

שֶׁהָיָה בְּמִגְרַשׁ הַחֲנָיָה בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית.

הֵם מָכְרוּ צַעֲצוּעִים בְּדוּכָן

וּמְכוֹנִיּוֹת עַל שֶׁלֶט

לְיַד הַמָּזוֹן הַמָּהִיר,

וּבְגָדִים וּמַתָּנוֹת וּשְׁעוֹנִים

וּלְהִיטִים מִקָּסֶטוֹת בְּתוֹךְ דִּיסְקִים צְרוּבִים

וְנִיסָה דְּלָתוֹת הֶלֶם שְלא הָיוּ נִפְתָּחוֹת

וְהִזְמִין מַעֲלִית שֶׁלֹּא הָיְתָה משוּתקת

וּקְשָׁיֵי הִסְתַּגְּלוּת סִימְנה הַמְּאַבְחֶנֶת, 

יֵשׁ כִּישרוֹן וְאַחַר כָּךְ כָּתְבָה שֶׁחָסַר...

אַף אֶחָד לֹא יֹאהַב אוֹתְךָ יוֹתֵר מִכּמוךָ

וְרַעַד קַל-רֶטֶט אָחַז בְּיָדָהּ

וְשָׁתְקָה וּמָחֲקָה וְאַחַר כָּךְ הִשְׁאִירָה

 תַּאֲרִיךְ מִלְּמַעְלָה

 וּמְקוֹם חֲתִימָה.

 (c)