
על הסרט והתערוכה של הילמה אף קלינט/ מארי רוזנבלום
הסרט "ההתגלות של הילמה אף קלינט" במוזיאון תל אביב לאמנות, הוצג תחת הכותרת יש עידן חדש: "על הרוחני באמנות". בנוסף, בהקדמה, לוותה הרצאה של האוצרת רותי דירקטור.
יחסי ציבור: הדס שפירא
הלמה אף קלימט 1862-1944
התערוכה "עידן חדש: על הרוחני באמנות" , מציגה לראשונה בישראל, את יצירות האמנות המרהיבות של הילמה אף קלינט, הציירת השוודית בת המאה ה-19, שהתגלתה רק לאחרונה, עשרות שנים אחרי מותה, כחלוצת הציור המופשט המודרני.
התערוכה של הילמה אף קלינט הוצגה ב- 2019 בגוגנהיים בניו יורק, שברה שיא של מכירות כרטיסים ומבקרים ונחשבת לתערוכה המצליחה ביותר אי-פעם של המוזיאון המפורסם.
הילמה אף קלינט לא הייתה גבר ולא ישבה בבתי הקפה הבוהמיינים של פריז או וינה. בתחילת המאה ה-20 אלה היו תנאי הקבלה לעולם האמנות. אבל בסטודיו שלה בשטוקהולם, הילמה אף קלינט ציירה 193 ציורים מופשטים, עוצרי נשימה, הרבה לפני שציירים מפורסמים כמו מונדריאו וקנדינסקי. הנחשבים למבשרי הז'אנר המופשט המודרני, חלמו לעשות זאת.
הילמה אף קלינט הייתה בת למשפחה מיוחסת של קציני ים. ילדותה עברה עליה בסביבה כפרית, בקרבה רבה לטבע. אביה, שהיה קצין ים בכיר, לימד באקדמיה הצבאית מתמטיקה , תחומים שגם הילמה נחשפה אליהם והוסיפה להתעניין בהם, כשבגרה וכן התעניינה בניווט ואסטרונומיה.
כשמלאו לה 20 שנה פנתה ללמוד באקדמיה המלכותית לאומנות בשוודיה שהייתה אחת המוסדות הראשונים ללימודים גבוהים שקיבלו נשים לשורותיהם. במשך חמש שנות לימודיה בלטה ביכולתה יוצאת הדופן לאיור דיוקנאות. בתום הלימודים החלה לצייר ציורים ריאליסטים, פיגורטיביים שנושאיהם היו נופים.
היא מצאה עניין רב בגילויים המדעים של תקופתה אך מאידך נמשכה למיסטיקה מתוך ביטחון בכוחותיה העל-טבעיים. היא עסקה בסיאנסים, שלאחר המוות והצטרפה לתנועות ספיריטואליות ומיסטיות כמו מסדר צלב הורד, חבורת אדלוויס, החברה התיאוסופית השוודית שהייתה מעין כת משיחית נורדית. לאחר מכן נהתה אחר התנועה האנתרופוסופית.
כל אותה עת המשיכה לערוך סיאנסים עם ארבע מחברותיה האמניות. בעת שתקשרה עם ישויות מיסטיות חוותה התגלות שבה נצטוותה להקים מקדש של אמנות. הפרקטיקה המיסטית שלה עם חברותיה כללה קריאה בכתבי הקודש, ובטקסטים תאוסופיים בני זמנה.
היא לא נישאה והקדישה את חייה לאמנות ולעניינים שברוח.
אף קלינט התעניינה בהתמדה בניסיון להבנת היקום וביקשה לפענח את הצופן ההרמוני של הטבע והגילויים המדעיים של תקופתה ריתקו והעסיקו את תודעתה, בעקבות אלה ובעקבות התקשור עם ישויות מספירות אחרות.
החלה לצייר ציור מופשט כבר ב-1903.
ב-1904 קיבלה ידיעה, במסגרת סיאנס, יחד עם קבוצת "החמישייה" , שיום יבוא ויוקם טמפל שכל קירותיו יהיו מקורים עם ציורים. חלומה הגדול היה להקים מקדש זה בו היא תגור למעלה ובחלקו התחתון יהיה כעין מקדש-כנסיה עטור בציורים. היא יצרה ציורים שנועדו לצורך זה. היא אף הקדישה את ממונה לבנית הבנין הזה. בנייתו לא הספיקה להסתיים בחייה.
היא הייתה הראשונה ופורצת הדרך. היא צוותה לא להציג את עבודותיה בציבור במשך 20 שנה לאחר מותה, מה שארך לפחות ארבעים שנה.
תולדות חייה היו כה מסתוריות עד כי בקטלוג הם מכונסים בארבעה עמודים בלבד.
העשירה את השכלתה באומנות הולנדית, צרפתית, גרמנית, אנגלית ואיטלקית בסיוריה בארצות אלה.
המיסטיקה שבחרה בה בציוריה: לכל אלמנט בהם יש מובן וסמל אישי וכללי.
ה"טריפטיכון"(יצירה מעל המזבח בכנסייה) שציירה ב-1915 היא יצירה מדהימה החוזרת תמיד ומתאפיינת בכל יצירותיה באיזון הנשמר בהן. כך גם האיזון הזה חוזר בקבוצת ציורי "הברבור", ברבור לבן וברבור שחור ובהמשכו הברבורים מקבלים צורה מופשטת. המחשת הדמיון והתת-מודע.
ציור אווליושן מ-1908 כולל מופשט, כשמשני צדי האלמנט הכדורי נראות במרומז שתי דמויות, השטן ובורא העולם.
אז מי בעצם הייתה הילמה אף קלינט? ולמה אנחנו לא לומדים עליה בתולדות האמנות לצד אמני המופשט המרכזיים של המאה העשרים? לצפייה בתערוכה שחושפת הישגים אמנותיים פורצי דרך מתלוות שאלות רבות הקשורות להיבטים מגדריים בתולדות האמנות, כמו גם להיבטים מיסטיים ורוחניים מורכבים שציוריה הם ייצוג חזותי שלהם.
למרות אותם נושאים מסתוריים שעלולים לסחוף את הצופה לפיקנטריה פופולארית, כוחה של התערוכה טמון בחקר הצורה והצבע ובהתפתחות המופשט. הציורים, הרישומים והמחברות מבטאים חיפוש עמוק ומרתק אחר
הניסיון להבין, לפרק ולהרכיב מחדש את מדיום הציור.
מדברי האוצרת רות דירקטור: "אני חושבת שאנחנו רואים את עולם האמנות בשינוי, הוא משנה את פניו. זה לא שבעתיד האמנות תעסוק רק בזה, אבל עולם האמנות מכיר בכך שבעבר היו זרמים מקבילים שלא היה להם ביטוי. זה לא סתם שאמניות מסוימות לא הוכרו. הילמה אף קלינט השאירה גוף יצירה של 1,200 עבודות, היא לא הייתה אמנית חובבת וזה לא מקרה שהיא נדחקה. זה קרה כי האמנות הדומיננטית הייתה המודרניסטית, הרציונליסטית, האנליטית והגברית, אלה הדברים שכולנו למדנו בתולדות האמנות. אני חושבת שאנחנו נמצאים ברגע מאוד מרגש כי דברים זזים, פתאום מבינים שמה שלימדו אותנו זה רק סיפור אחד - היו עוד סיפורים שהתקיימו במקביל".
לא רק הקהל מגלה עניין מחודש ופוקד את התערוכות המוקדשות לאף קלינט ולקונץ, גם האמנים עצמם. הרעיונות של אף קלינט וקונץ מתגלגלים לעבודות של אמנים הפועלים במאה ה־21 שמשתתפים גם כן בתערוכה. בין השאר, מוצגות עבודות של אמנית הפרפורמנס מרינה אברמוביץ’, שמתייחסת גם היא לאורך הקריירה שלה לכוחות הריפוי של האמנות.
גילוי נאות – עד אשר לא "למדתי להכיר את הילמה אף קלינט לא הבנתי ולא ידעתי ולא אהבתי ציורים מסוג זה. בואה של הילמה אף קלינט לארצנו פתח בפני עולם שלם של המופשט, העשיר אותי בידע האומנות ומאוד אהבתי.