סיפור:
על הבר/ דויד קדם
לגמתי מהבירה על הבר, כשהיא נכנסה
הוכיתי בהלם, אוי אלוהים, כמה חן היה נסוך בה..
כל הנוכחים נפעמו מיופיה. הברמן ואני.
מבין כולם בחרה לשבת לידי
-מה תשתי? שאלתי
-לא זקוקה לגירויים, ענתה לי
שוחחנו על אה ודא
-לאן? שאלתי
-לא בקטע, אולי אפלטון. אמרה לי
גם אפלטון לא היה נשאר אדיש.
שתקתי.
-על מה אתה חושב? היא שאלה
הרהורי כפירה עלו בי
ביקשתי אות
שלח אותך
זו יצירתי
אלוהים סונט בי..
שאלתי להרגשתה
ענתה לי
התעניינתי להרגשתה
סיפרה לי
הקשבתי.
חלף הזמן.
אני סוגר, אמר המוזג
-לאן? שאלתי
-תותים בחורף
זה לא פרי אסור
היא אמרה לי.
