אלבום השבוע- שתי גיטרות בס תופים אריק איינשטיין/ תומר פישר 

לאור מופע המחווה לאריק איינשטיין, אני מרשה לעצמי לחזור לעוד אלבום שבעיניי הוא מיוחד מאוד בעשייתו. אני מודה שאני חיכיתי לצאתו של האלבום וכשהוא יצא, נסעתי אז לאילת עם משפחתי וביקשתי מסבי היקר שיקנה לי את האלבום. הלוואי שיכולתי לתאר לכם, כמה זה מרגש להחזיק את הדיסק החדש ביד.

ובכל זאת, שתי גיטרות בס תופים, הוא מוטו שהכי מאפיין את שנות השישים, אבל יש משהו ברצף ההאזנה, שלוקח את המאזין לרובד יותר עמוק. הוא לא אלבום קל, כי גם בתקופה שהוא נכתב והוקלט, איינשטיין הרגיש לבד והתרחק משותפיו הקודמים שהיו כל כך מזוהים אתו עם אלבומיו בשנות השמונים והתשעים: מיקי גבריאלוב, יוני רכטר, שלום חנוך, שם טוב לוי ויצחק קלפטר. האלבום קצת נוגע לזמנים האלה, בנגיעות פה ושם, אבל מנסה להישאר עדכני.

הבחירה בברי סחרוף ופיטר רוט, מפתיעה כי כל אחד מהם, מראה צדדים שונים בהפקה ובעיבוד. עם ברי, אריק נוגע בפצעים חשופים ובבדידות, ב"תוף בודד" של לאה גולדברג שהוא תיאר אותו כ"רישום פחם", במציאות הבלתי מוסברת ב"בואנס נוצ'ס", בשאלות ובקשות אישיות את עצמו ואת אלוהים ב"אנה ואנה". ומהצד השני, נמצא פיטר רוט ולפעמים מקליל את האווירה הקודרת שיש באלבום. אהבתי את הנגיעות שלו בטקסט של חלפי, "כוכבים התחבאו בדמי", עם הפזמון שקצת נשמע ברוח "מוניקה סקס". אהבתי גם את "מילים מילים", האופטימי ואת ניחוח הבוסה נובה החלומי, ב"פנסי העיר דולקים עדין", גרסה חדשה לשירו של בני ברמן, שאריק מבצע ביחד עם רוני אלטר המדהימה.

ובעיקר, אני שומע ממנו געגוע לזמנים אחרים. הוא מחלחל לאורך כל התקליט. לפעמים זה יותר גלוי ויותר סמוי, לפעמים "הלב נקרע מכאב, הלב מתפוצץ בזעם, הלב מתמלא בחמלה, פעם אחר פעם". ואיך אפשר בלי לסיים עם שני שירים שכל אחד מהם פנינה. הראשון, "זה לא בדיוק געגוע", שאריק משתף פעולה עם יהודה פוליקר שמפליא בנגינתו הרגישה והשני, "תודה אנשים טובים". כמה זה מיוחד לסיים כשאתה מודה לכל האנשים שנגעו לך בצמתים ובמקומות הכי רגישים בלב. במבט ראשון, זה נשמע כמו אלבום קודר, אבל כשנכנסים פנימה עם זכוכית מגדלת, הוא מביא אתו מקום לפתיחות ולהקשבה.

מילים לרוב השירים: אריק איינשטיין, למעט "תוף בודד": לאה גולדברג
"כוכבים התחבאו בדמי": אברהם חלפי, "פנסי העיר דולקים עדיין": בני ברמן, "מילים מילים": יענקלה רוטבליט

לחנים: ברי סחרוף, פיטר רוט, יהודה פוליקר, בני ברמן, ארקדי דוכין
עיבודים: ברי סחרוף, שלומי "כרובי" לביא, פיטר רוט, יהודה פוליקר ויעקב גלעד. הפקה מוסיקלית: ברי סחרוף, פיטר רוט, יהודה פוליקר ויעקב גלעד.

משתתפים:

ברי סחרוף- גיטרות, בס, פדל בס, קלידים וקולות, פיטר רוט- גיטרות, בס, קלידים, טמבורין וקולות

יהודה פוליקר- גיטרות, בס, קלידים ובוזוקי, שלומי (כרובי) לביא- תופים וכלי הקשה

שחר אבן צור, רן שמעוני וגילי רייכנטל- תופים, אלידע רמון- שייקר, עדי בוסיבא- חלילית

רוני אלטר- שירה ב"פנסי העיר", אלדד גואטה- קלידים ואורגן המונד, טל שגב- קלידים,

הקלטות נוספות ותכנותים ב"זה לא בדיוק געגוע": רונן הילל