תערוכת נילי קסלר בגלריית מגדלי נאמן/ מארי רוזנבלום

"מעל הכל-הצבע"–תערוכת יחיד לאמנית נילי קסלר

במגדלי נאמן רח' מיכאל נאמן 20, תל אביב

יחסי ציבור : מיכל סדן

פתיחת התערוכה 2/1/20 (20.00)– נעילה 14/1/20

ראשית, מילה על המיקום המיוחד של "מגדלי נאמן". הקומפלקס כולל 337 דירות ב־12 בניינים, שהאחרון בהם אוכלס ב־2012. המתחם, הממוקם בסמוך לצומת גלילות, קרוב לחוף ימה הצפוני של תל אביב. מוכר בזכות חיפוי האריחים הצבעוני שלו שעיצב יעקב אגם.

במתחם התגוררו במרוצת השנים אנשי עסקים ופוליטיקאים מוכרים, ובהם הנשיא לשעבר שמעון פרס.

המקום, למרות היותו שייך לתחום הטריטוריאלי של תל אביב, מבודד ועל כך גאוות הרוכשים. בלובי רחב הידיים מתקיימות תערוכות ציור ופיסול ברמה גבוהה.

נילי קסלר

נולדה וגדלה בירושלים וכיום חיה בתל אביב.

לימודי מאסטר לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים.

בעלת תואר ראשון של האקדמיה בפריז

.academie charpentier-

עבדה שנים רבות כגרפיקאית - אנימטורית ברשות השידור בירושלים.

לאחר פרישתה ביימה את הסרטים התיעודיים:

"דברים של אשה"

"הריקוד האחרון של קלרה"

ו "נוגעות בחלום".

עוסקת בימים אלה בהכנת סרט רביעי.

השתתפה בתערוכות רבות ובינן:

גלריה תירוש, גלריה ביפו העתיקה, בית האומנים בתל אביב, גלריה Gallery Hundredyears"" בלונדון, גלריה אוסמן בתל אביב.

2010 תערוכת יחיד בגלריה טובה אוסמן תל אביב.

גרפיקה, אנימציה

1980 - 1990 מנהלת אמנותית בסרטים קצרים ובקופרודוקציות ישראל צרפת יוון,

1990 -2006 גרפיקאית ואנימטורית ברשות השידור בירושלים

העבודות המוצגות בתערוכה מייצגות מגוון רחב של נושאים: נוף טבע דומם ודיוקנאות אבל בכולן מצוי אפקט של חלום ומסתוריות.

בעבודותיה של נילי קיים סוג של אסקפיזם, רכות, עדינות, אוטופיה.

הנושאים אותם היא מציירת אינם כל כך בחירה מכוונת, אלא תוצאה של חוויה אישית שמתרחשת כשהיא פוגשת אקראית במראות הנקרים בדרכה.

אמנותה היא ספונטנית, עצמאית ומעל לכל אמצעי לשילוב העולם הפנימי והחיצוני שלה.

באופן כלשהו מאפשרת לנו לחזור אחורה אל הפשטות.

הצהרת אמן

"אני מציירת בכל השנים האחרונות בצבעי שמן על בד.

הסגנון שלי, בסופו של דבר הוא אימפרסיוניסטי, אבל בבסיסו הוא מורכב מכתמי צבע שמונחים

זה ליד זה עד שבנקודה מסוימת הם הופכים להיות תצוגה ראליסטית כמעט.

זה אומר שחשיבות הצורה - מבחינתי - עומדת אחרי הצבע, ושהמכלול הצבעוני שמתקבל הוא העיקר בעיני.

ההתבוננות שלי בסביבה היא דרך הצבע, ודרך הצבע אני מסבירה לעצמי את העולם.

הסביבה, כל סביבה, ברגע שהיא נצפית היא תמיד סובייקטיבית, וכך אם נושא שנקרה לי על הדרך אינו תואם את מה שמופיע בדמיוני באותה שניhה שבה פגשתי בו, אני לא מהססת לפרש אותו כחוויה פרטית שלי,

במודע אני לא מעבירה לדף את המציאות האובייקטיבית, ולא מנסה להhשאר נאמנה למראה המקורי או הצבעוניות האמתית של הסביבה.

אני מוסיפה או מחסירה צורות לפי הרגשתי, ומבחינת הגוונים אני משתמשת בפלטה מצומצמת משלי שמגדירה את העולם הצבעוני שלי.

הנושאים אותם אני מציירת אינם כל כך תוצאה של בחירה מכוונת, אלא תוצאה מחוויה אישית שגורמת לי להגיב בתיעוד של המראות הנקרים בדרכי. "

ככל שאני מתבוננת בציוריה של קסלר אני מגלה יופי פנימי בתמונותיה. באיזה שהוא רגע הרגשתי במשהו סמוי בתמונותיה ושבתי אליהן ושבתי.....