המאהב/ אילן וייס
כְּשֶׁהָעוֹלָם הָיָה צָעִיר
וְצִפּוֹרִים יְרֻקּוֹת
עָפוּ מֵעַל עֵצִים בּוֹעֲרִים
וּדְמוּיוֹת חֲלוֹם
חַיוּ בַּמְּצִיאוּת
(אוֹ בְּמַה שֶּאָנוּ מְכַנִּים "מְצִיאוּת")
ואאורידיצ'ה אָמְרָה לאורפיאוס
הַאִם הוּא יָכוֹל לִקְפֹּץ
לַחֲנוּת הַהִיא בַּקַּנְיוֹן, לְהָבִיא
אֶת הַהַזְמָנָה שֶׁלָּהֶם
וְהוּא נִכְנַס לַמְּכוֹנִית הַחֲבוּטָה
שֶׁלָּהֶם וְנָסַע
וְהִיא חִכְּתָה שֶׁהֵד הַמָּנוֹעַ
יִגְוַע מֵעֵבֶר לְעִקּוּל הַכְּבִישׁ
לִפְנֵי שֶׁהִכְנִיסָה
אֶת הַמְּאַהֵב שֶׁלָּהּ
לַמְּאַהֵב שֶׁלָּהּ קוֹרְאִים "מָוֶת"
וכשאחר-הַצָּהֳרַיִם הָאָרֹךְ
בָּעַר בְּאֵשׁ אֲדֻמָּה
הֵם הִבִּיטוּ אֶחָד בְּעֵינֵי הַשְּׁנִיָּה
אוֹבְדִים בַּהִשְׁתַּקְּפֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם
וְהָעוֹלָם הָיָה
צָעִיר
וְאָבוּד.
