מאמר:
על פרשת תולדות/ חגי קמרט
הפעם נשתדל לבחון את הפן הספרותי המקראי תוך כדי התמקדות בהבנה הפשוטה של הפסוקים כפי שעולה בדעתנו מן הכתובים עצמם בלא מדרשים ותוספות:
ובכן הפרשה מתחילה בפסוק:
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם. אברהם הוליד את יצחק"
אמרנו שאופן הבאת הדברים בתורה הם על דרך הקיצור. התורה חוסכת במילים (כמו בדרך השירה) ומתרכזת בדרך כלל בעיקר ואלו בפסוק פתיחה זה מסתמן מעין קושי נראה לעין.
כפל דברים במילים שונות. אם היינו מדברים בשירה, ניחא, והרי אנו מכירים את תקבולות המקרא השיריות למיניהן. אך כאן זו פרוזה פרוזה לשמה ובכן?
לכאורה היה צריך להסתפק במשפט" אברהם הוליד את יצחק"
הפתיחה של "ואלה תולדות יצחק בן אברהם" תמוהה משהו משתי סיבות:
ראשית נוצר הרושם שכל התולדות מסתכמות בהולדת יצחק על ידי אברהם. והנימוק לרושם זה הוא שההדגשה הזו בסיפא של הפסוק מתייחסת במפורש לאלה תולדות, ואלו אנו היינו מצפים במקום לחזור על הדברים להמשך אחר; של לפחות תחילת סיפור התולדות
ושנית, משום שפתיחה בומבסטית כזאת רחבה כזאת הפותחת צוהר למרחבי עולם "אלה תולדות!" לא מתאים לה שתסתיים במשפט ירוד כזה של הולדת בן מה עוד שיש בכך משום חזרה על הרישא!
הסתכלתי בקונקורדנציה ומצאתי שאכן קיימת מעין נוסחת פתיחה כזאת הנה ראו:
ואלה תולדות בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחרי המבול (י א)
ואלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם ואת נחור ואת הרן (יא כז)
ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם (כה יב)
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם. אברהם הוליד את יצחק"
ואלה תולדות עשו הוא אדום
(לו 1, 9)
ואלה תולדות אהרון ומשה ביום דיבר ה את משה בהר סיני ( במדבר)
המכנה המשותף, שברוב המקרים קשורה התבנית בלידה.
החזרה על השם מופיעה רק בשני מקרים תולדות תרח ותולדות יצחק.
מה שאפשר להבין בחזרה עיקשת זאת הוא, לדעתי, שהכותב ייחס חשיבות רבה מאוד והכניס גם עוצמה רבה למלה "תולדות." דהיינו תולדות בהקשר להולדה הוא הקמת דור חדש! דור עם כל הנלווים והנספחים שלו: צאצאים ובני צאצאים התנהגויות אירועים בקיצור תקופה חדשה.
מכאן עניין החזרה כל כך חשובה לו למספר.
"ואלה תולדות " ולהלן ציון דור חדש! תולדותיו של דור חדש.
מה שתמוה בעיניי הוא שבאותו הפרק נמצא הבדל בנוסחה שבהבאת תולדות הולדת יצחק לתולדות הולדת ישמעאל.
שימו לב: נביא את שני הפסוקים זה בצד זה:
ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם / אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם (כה יב)
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם. / אברהם הוליד את יצחק"
הרישא אותה רישא בדיוק באותה מתכונת
הסיפא שונה לחלוטין.
שתי שאלות מדוע? ולמה?
האם ידו של עורך מאוחר היתה בכתובים? לפי סגנון הכתיבה קשה להניח זאת, ובכל זאת התבנית שונה!
הבדל בולט מאוד הוא שבמשפט תולדות ישמעאל מדובר שהגר ילדה את ישמעאל. ישמעאל מתייחס אל אשה ולא אל איש.
ואלו בתולדות יצחק מודגש פעמיים שהוא בן אברהם ושאברהם הוליד אותו (כאילו ואין כאן מעורבות של אשה! גם אצל תרח אין מעורבות אשה כלומר הייחוס כאן הוא לאב ולא לאם.
ומכאן קרצוץ קטן: אולי בשל כך יכול היה אברהם לקחת את בנו יצחק לעקידה מבלי ליידע את שרה... פתח למחשבת הקורא.
(ב נ"ך אנחנו מוצאים לא אחת התייחסות לאם למשל יואב בן צרויה אדוניהו בן חגית (אך זה עניין לבדיקה בפני עצמו)
הבדלי הייחוסים אומר דרשני אך מדבר בעד עצמו.
הפליה בוטה וברורה: לא רק שהפסוק מייחס את ישמעאל להגר אלא מקפיד להדגיש את מוצאה המצרי ואת היותה שפחתה של הגבירה שרה ורק בסוף מזכירה שהשפחה המצרייה הולידה את ישמעאל בשביל אברהם (לאברהם)
כדי להבדיל אלף אלפי הבדלות נוקט הפסוק לדעתי בחזרה כפולה הבאה לצורך הדגשה והבלטת ההבדל בין שני הפסוקים.
