הכהן שירד מנכסיו/ מתוך מדרש תנחומא 
 

מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁמָּטָה יָדוֹ, וּבִקֵּשׁ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ.

קָרָא לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר לָהּ: בִּשְׁבִיל שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לָבוֹא אֶצְלִי לְהַרְאוֹת אֶת נִגְעֵיהֶם,

בּוֹאִי וַאֲנִי אֲלַמְּדֵךְ, שֶׁתְּהִי רוֹאָה אֶת הַנְּגָעִים;

אִם רָאִית שְׂעָרוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁיָּבֵשׁ הַמַּעְיָן שֶׁלּוֹ, תְּהִי יוֹדַעַת שֶׁלָּקָה,

לְפִי שֶׁכָּל שֵׂעָר וְשֵׂעָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁיְּהֵא שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ;

יָבֵשׁ הַמַּעְיָן שֶׁלּוֹ – יָבֵשׁ הַשֵּׂעָר.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:

וּמָה אִם כָּל שֵׂעָר וְשֵׂעָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁיְּהֵא שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ,

אַתָּה, שֶׁאַתָּה אָדָם, וּבָנֶיךָ מִתְפַּרְנְסִין עַל יָדֶיךָ,

לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּזְמִין לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּרְנָסָה;

לְפִיכָךְ לֹא הִנִּיחָה אוֹתוֹ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ.