מאמר:
על פרשת בראשית/ חגי קמרט
הנה עתה מתחילים אנו את סקירת הפרשות שבוע בשבוע. והפרשה הראשונה הבאה עלינו לטובה היא פרשת בראשית.
הפרשה עוסקת בבריאת העולם. ותחילתה הוא הפסוק המפורסם ביותר הפותח את התורה: "בראשית ברא וגומר"
כאן יש תיאור של ששת ימי הבריאה יום יום והבריאה שנעשתה בו.
מדרש בראשית רבה, בו אנו עוסקים, מבאר את הפסוקים של הפרשה אך אינו מסתפק בכך, אלא לוקח את הפסוק, מעצב אותו לצרכיו ומדביק אליו הוראות ופירושים שונים שהזיקה ביניהם לבין הפסוק, לא אחת רופפת למדי.
יוצא לפעמים שהדרש הוא החשוב הוא העיקר ואלו הפסוק מובא כאסמכתא לו.
בסקירה זו הייתי מעוניין לעמוד בקצרה על שני נושאים עיקריים שניהם קשורים למשפט הראשון הפותח את התורה והוא: " בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"
- משמעות הפסוק הראשון בתורה
- הבאת מדרש אחד המסבר את העין בפשטותו, ומעלה לכאורה מעין תמימות או תחכום פשטני של הדרשן.
פרופסור ליבוביץ בסיפרו "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע עומד על המושג "ברא" באופן שעשוי לעניין כל אחד מאתנו כלהלן:
ראשית מציג ליבוביץ כעובדה שהמושג ברא מופיע במקרא רק בהקשר אחד והוא ביחס שבין אלוהים והקוסמוס. כלומר אינו מופיע כסמן או כאלמנט בתהליכים מעשיים של עיצוב, יצירה, בניה, המוכרים לנו.
אבן עזרא כך מלמדנו ליבוביץ מצטט ואומר: "ויברא אלוהים את התנינים (א /21) ללמדך שפעולת הבריאה היא לאו דווקא יש מאין אלא יכול ותהיה גם יש מיש שהרי המים כבר נבראו והתנינים כידוע נבראו מהמים ולא מ האין!" וכן לגבי האדם שנברא מן האדמה שהיא מסמלת את היש כי היא כבר נבראה ובוראה לפני האדם. וכן חושך שהוא היפך מן האור שהוא יש! מכאן אומר פרופ' ליבוביץ "שאין כל הוכחה כי משמעות ברא היא הפקת יש מאין."
מסכם פרופ' ליבוביץ ואומר שבסופו של דבר אין לנו מהפסוק הראשון כל אינפורמציה של היווצרות או אודות העולם באותו אקט של "ברא" המציין את היחס בין האלוהים לבין העולם.
יש משפט אחד שכותב פורפ' ליבוביץ שמשך את תשומתי ליבי להראותכם אותו הנה:
הוא מזכיר שבין פסוקי ברכת השחר אנו מוצאים משפט שאומר "אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם. "
המשמעות היא אלוהותו של האלוהים אינה קשורה בעולם. הוא האל גם אם אין עולם כלל וכלל. וזאת לדעת ליבוביץ אמונתו הגדולה של האדם המאמין לעומת האדם הכופר.
יפה לדעתי מאמר זה.
האמת שגם אני התלבטתי קשות במשפט זה הראשון של התורה ושאלתי עצמי שאלות שונות.
למה בראשית ולא ראשית האם היתה ראשית ובתוכה ברא ה'' את שברא? ואם היתה ראשית, שומע אני היה זמן! ואם היה זמן היה עולם. כלומר היתה בריאה לפני אותה ראשית ובתוכה רק הוסיף ה' לקיים. כך לתומי חשבתי.
חשבתי אולי יש להבין שבראשית, כלומר במקום בו נוצר הזמן שם התחוללה מלאכת הבריאה של מה שנקרא ה' ועולם. אך גם זה פרוש ממש לא מתקבל על הדעת גם לאור ההמשך.
בקיצור רב הקשה על הקל ומומלץ לעיין בפירושים לעניין זה.
מדרש נחמד שמצאתי:
מדרש בראשית רבה פרשה א' סימן י.
"רבי יונה בשם ר' לוי אמר: "למה נברא העולם ב ב', אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו כך אין לך רשות לומר: מה למטה, מה למעלה, מה לפנים, מה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא"
ראו איזה תחכום פשוט ואיך דורשים חכמינו כל אות כמו שנאמר על רבי עקיבא שהיה דורש בה תלי תלין ... או הפוך בה והפוך בה וכולי בה.
הרי לכם דוגמא לדרישה של אות אחת האות הפותחת את ספר הספרים האות בית
הנה:
למה.
לא מדוע. כלומר: אין כאן שאלה מפני מה. כי על מפני מה אין מה לשאול זה מעשהו של הקב"ה וענייניו שלו. אך למה? כלומר לשם מה: זו באמת שאלה שאפשר לשאול.
והנה הנוסח המדרשי:
נשאלת שאלה למה. והתשובה היא דידקטית מעיקרה. גם באה מיד בצורה המניחה את דעת הקורא, וגם מחנכת. והדגש על החינוך. "כך אין לך רשות לומר: מה למטה, ומה למעלה," וגו'
והתשובה הדידקטית גם מנוסחת בצורה מיוחדת: שני צדדים לה מה אסור ומה מחוייב! (לא מה מותר, אלא מה מחוייב אתה כמאמין לומר)
זו הסכמה
ואתה נבחן זאת:
שאלה : למה נברא העולם ב ב'?
תשובה: תשובה על דרך ההוראה כשם ש... כך ... כלומר: כשם ש ה ב סגורה מכל אבריה ופתוחה רק מלפנים
כך גם אתה האדם שיכול לשאול שאלות (לעומת הבית שאינה שואלת כי מקודשת היא כך ניתן להבין מבין השורות) אין לך לשאול כך... אלא מחויב אתה להאמין בכך...
ומה זה הבכך: "מיום שנברא העולם ולהבא." כלומר מכאן ואילך.
והנה מדרש שעולה כרגע בדעתי שאלו הייתי חי באותם ימים הייתי מעלה אותו בפני חכמים:
אמר רב חגי משום תורה שקרא בה : למה הוא שפתח בבראשית ולא ב "ראשית" ללמדך ש האלף לה' היא והבית ניתנה היא עם התורה לבני האדם.
על כן נאמר "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" וימות( שם שם). כי החסיר לו שוכן מרומים ה אלף כדי שלא ימלא ימיו כימי האלוהים, אלא ישכב עם אבותיו ככל האדם.
דבר אחר: ללמדך שלעולם לא יהייה האדם שלם מן השלם, אלא מיום שנברא תמיד ישאף אל השלמות.
ובכך מצינו ומיצינו את חסרון ה אלף בבריאה , ומדוע התחיל מ בראשית ולא מ אראשית.
