פנטקקה מוריד גשמים/ תלמוד ירושלמי מסכת תענית

רַ' אַבָּהוּ רָאָה: פַּנְטְקָקָה יִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים.

יָרְדוּ גְּשָׁמִים.

שָׁלַח רַ' אַבָּהוּ וֶהֱבִיאוֹ.

אָמַר לוֹ: מָה אֻמָּנוּתְךָ?

אָמַר לוֹ: חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת עוֹשֶׂה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּכָל יוֹם:

מַשְׂכִּיר זוֹנוֹת, מְקַשֵּׁט תֵּיאַטְרוֹן, מַכְנִיס כְּלֵיהֶן לְמֶרְחָץ,

מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד לִפְנֵיהֶן וּמַקִּישׁ בְּצִלְצְלִים לִפְנֵיהֶן.

אָמַר לוֹ: וּמָה מַעֲשֶׂה טוֹב עָשִׂיתָ?

אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מְקַשֵּׁט תֵּיאַטְרוֹן,

בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְעָמְדָה לָהּ מֵאֲחוֹרֵי הָעַמּוּד וּבָכְתָה,

וְאָמַרְתִּי לָהּ: מָה לָךְ?

וְאָמְרָה לִי: בַּעְלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָאִשָּׁה חָבוּשׁ, וּבִקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת מָה אֶעֱשֶׂה וְאֶפְדֶּנּוּ.

מָכַרְתִּי מִטָּתִי וּמַצְּעִי וְנָתַתִּי לָהּ אֶת דְּמֵיהֶם,

וְאָמַרְתִּי לָהּ: הֵילָךְ, פְּדִי בַּעְלֵךְ וְלֹא תֶּחֱטָאִי.

אָמַר לוֹ: כְּדַאי אַתָּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהֵעָנוֹת