הולך בשדות/ יוסף כהן אלרן 

לראובן שבת 

מַדֵּי בֹּקֶר בַּשְּׁבִילִים

דְּמוּתוֹ חוֹלֶפֶת בֵּין קַרְנֵי

הָאוֹר הַנּוֹלָדִים

 בּוֹלֵעַ אֶת אוֹר הַשַּׁחַר

עַל פָּנָיו הַצַּפְרִירִים

מַכִּים בּוֹ אוֹ לוֹטְפִים

קַיִץ וְחֹרֶף מְנַשְׁבִים

וּמַקְלוֹ בְּיָדוֹ כְּמוֹ הָיָה

מְהַלֵּךְ בְּשָׂדוֹת קְדוּמִים

נוֹפֵחַ חָזוֹ לִקְרַאת הָאוֹר

זֵכֶר יָמָיו וּצְעִירוּתוֹ

זָכַר חַיָּיו וְאַהֲבָתוֹ

מְהֲדְהֵדִים בִּצְעִידָתוֹ

וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ

הַשַּׁחַר כְּבָר הִזְרִיחַ אוֹתוֹ

___________