מאמר:
על פרשת עקב/ חגי קמרט
הפרשה מתחילה במשפט
"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך"
נתחיל הפעם מן המדרשיה:
על המילים והיה עקב תשמעון:
רש"י "(אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון) ושמר ה' ישמר לך הבטחתו
כלומר רש"י רואה בכך משפט תנאי תעשו כך תקבלו כך.
והיה עקב תשמעון: (מהו לשון "עקב"? אלא הכונה למצוות שאדם דש (מזלזל) בעקביו (ששכרם מרבה) וכן הוא אומר: "בשמרם עקב רב" (תהילים י"ט י"ב) (שהשכר) הצפון לשומר מצוות קלות (רב) (ילקוט שמעוני לתהילים רמז תשנ"ח בשם מדרש תנחומא)
מדרש זה למעשה חוזר או נסמך על דברי רש"י
נוסח אחר:
"משפטים שמשליך אותם אחר עקבו אם תשמעו אותם הדברים ותזהרו בהם הקדוש ברוך הוא ישמר לך הברית והחסד אשר נשבע לאבותיך, שכן מצינו באברהם: "עקב אשר שמע אברהם (בראשית כ"ו ה) נשבע לו הקדוש ברוך הוא שיתן לו את הארץ וירבה את זרעו ויתברכו בזרעו כל גויי הארץ. וכן אתה מוצא שכל הברכות שאמר ליצחק בעבור "עקב" ששמר אברהם. (מדרש אגדה)
כאן דרישת פסוק מאברהם והיקש לגבי ענייננו אנו.
דבר אחר: אמרו לו ישראל להקב"ה: רבון העולמים! אימתי אתה נותן לנו שכר המצוות שאנו עושין? אמר להם הקב"ה בני! המצוות שאתם עושים מפרותיהם אתם אוכלין עכשיו, אבל שכרכם בעקב (בסוף – לעולם הבא) אני נותן לכם מנין? ממה שקרינו בעניין "והיה עקב תשמעון"( לבסוף תקבלו שכרכם) (דברים רבה כת"י)
כאן רואה את העקב כסוף כמו שהקרקפת היא ההתחלה העקב הוא הסוף ולפי זה דורש עקב כסוף דבר עבור המצוות כשכר המשולם לאחר המעשה.
עקב תשמעון: (ולמה דוקא ב"עקב"? אלא) אין ישראל מקבלין את התורה, אחא ב"עקב" לאחר שמתיסרין מעשנשין וסובלין צרות, אז חוזרין ושומעים.
השכל בא דרך הרגליים כך אומרים בצבא והנה מדרש זה אומר אותו הדבר לגבי בני ישראל שרק לאחר שמתייסרים הם מתחילים להבין ואז חוזרים ומקשיבים ה"עקב" שכאן נדרש בלשון תמורה.
דבר אחר: (לכן הוכיחן בלשון "עקב" ) לפי שבו נשתבח כלב, שנאמר: "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו (במדבר י"ד כ"ד) ובו נשתבחו יראי חטא שנאמר: "עקב ענוה יראת ה" (משלי כ"ב ד') לכך פתח משה בלשון "עקב" מנין? ממה שקרינו בענין "והיה עקב תשמעון (מדרש הגדול)
העלאת פסוק שישנה בו המלה עקב בקשר לכלב בן יפונה חיזוקו ממשפט ממשלי והיקש לפסוקנו אנו.
עד כאן סקרנו מספר מדרשים הדורשים את אותו פסוק מזווית ראיה שונה דומה או אחרת. כך ניתן היה לעקוב אחר מלאכת דרשנינו בעבודתם.
פרשת קריאת שמע (יא יג –כא)
(הפרשה הראשונה להזכיר: (ואתחנן ו ד-ט)
ההבדלים בין שני חלקי קריאת שמע הם: ראשית בשפת הפנייה. במקטע הראשון בלשון יחיד ואלו בפסקה שלנו כאן בלשון רבים. כל כך למה?
פרשה ראשונה המוגדרת כקבלת עול מלכות שמים היא זו המתקבלת מתוך אהבה טהורה ולפיכך אפשר לה ורצוי לה שתדבר ביחיד (רבי עקיבא שיצא נשמתו באחד קיבל עליו עול מלכות שמים ואמר את קריאת שמע מתחילתה שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד)
החלק השני בפרשתנו מדבר על יראה. ולכן גם התוכן הוא של שכר ועונש ולכן אפשרי לו שידובר ברבים! אך עדיין אין זו סיבה מספקת להבדלים בין הפניות.
פרופ' נחמה ליבוביץ מאירה עינינו להבין שאפשר שבפניה הנעשית מתוך אהבה בין היחיד לבוראו שזו פניה אישית אפשר שהפנייה תהיה בלשון יחיד.
אך באשר למצוות אשר ברובן מתייחסות לקולקטיב בחיי אדם נכון אולי יותר שהפנייה תהיה בלשון רבים. משפחה חיי חברה שבט וכו'
לכן:
ואהבת בלשון יחיד
והיה אם שמע תשמעו בלשון רבים
פירוש זה אכן מאוד מתקבל על הדעת.
הפטרת עקב ישעיהו מט (יד) – נא (ג)
הפטרה שנייה לשבע דנחמתא. הפתיחה "ותאמר ציון עזבני ה' ואדני שכחני"
מעניינת היא ההקפדה שלא לחזור על אותו שם ההוויה פעם הוא קורא לו בשם ה' ומכיוון שהשם עוקב, הרי שבפעם השנייה מכנה את הקב"ה בשמו השני אדוני.
למעשה המשפט בנוי בצורה של תקבולת לפי זה יוצא ש"עזבני" מתאים ל "שכחני" כלומר שני הפעלים באותה משמעות. האם הכוונה היא שהעזיבה היא מתוך כעס ולכן אין בעזיבה משום שכחה.
ואז באה השכחה שהיא באה מתוך סלידה וניתוק קשר בשל חסרונו של רגש כל שהוא או רצון כל שהוא.
תשובת הקב"ה: "התשכח אשה עולה מרחם בן –בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך."
ההתיחסות של הקב"ה היא לא לטעון העזיבה אלא לטעון השיכחה. ומתשובה זו אפשר ללמוד שהשיכחה עוצמתה חזקה יותר והיא כוללת בתוכה את העזיבה!
מן המדרשיה
פרק ז פסוק יב "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה"
עקב תשמעון: (ולמה דווקא ב"עקב"? אלא ש) אין ישראל מקבלין את התורה, אלא ב "עקב", לאחר שמתיסרין מענשין וסובלין צרות, אז חוזרין ושומעים. (דברים רבה)
דבר אחר: אמרו לו ישראל להקדוש ברוך הוא: רבון העולמים! אימתי אתה נותן לנו שכר המצוות שאנו עושין? אמר להם הקדוש ברוך הוא: בני! המצוות שאתם עושים מפרותיהם אתם אוכלין עכשו, אבל שכרכם בעקב (בסוף – לעולם הבא) אני נותן לכם, מנין? ממה שקרינו בענין "והיה עקב תשמעון (לבסוף תקבלו שכרכם).
נ.ב
שימו לב על ההדגשה בפרשה על נושא הזיכרון ההיסטורי של עם ישראל עד כמה חשוב לזכור את מהלכי ההיסטוריה היהודית ואת צווי האלוהים ואם תשכחו אבד תאבדון!
