סוסי הפרא/ לאה הרפז
לְלֹא הַתְרָאָה פָּרְצוּ סוּסֵי הַפֶּרֶא שֶׁלִּי אֶת שַׁעֲרֵי אֻרְווֹתַי,
צָנְפוּ, נִעֲרוּ אֶת בְּלוֹרִיתָם
וּזְנָבָם הוּנַף בְּגָאוֹן לָאֲוִיר הַצָּלוּל,
עוֹרָם הִרְעִיד וּשְׁרִיר לִשְׁרִיר הִבִּיעַ אֹמֶר
כָּל סוּסַי נָסוּ מִתּוֹךְ זְרוֹעוֹתֶיךָ כְּמוֹ הָיָה כִּלְאָם.
סוּסֵי הַפֶּרֶא מְקֻשָּׁטִים בְּאֶצְעֲדוֹת צוֹעֲנִים
מְצַלְצְלוֹת עִם תְּנוּעַת הַדְּהִירָה,
וְשִׁנְצֵי הַצִּבְעוֹנִין, עַטְרוֹת מַמְלֶכֶת הַדַּלּוּת
בּוֹהֲקִים עַל רֹאשָׁם.
סוּסַי שֶׁלֹּא רָעוּ בְּשַׁלְוַת הָאָחוּ כְּבָר שָׁנָה
הִתְעַלְּסוּ פֶּרֶא בַּאֲפָרֵי הַנֶּפֶשׁ חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ,
שָׁבוּ אֶל בֵּיתְךָ עוֹטִים קֶצֶף
עַל בָּשָׂר חוֹמֵר, נִרְעָד.
אֲנִי מְסִירָה אֶת כָּל הַמַּסֵּכוֹת שֶׁהַזְּמַן זִמֵּן לִי
לְהִתְכַּרְבֵּל שׁוּב בְּחֵיקְךָ הַמִּתְגַּעְגֵּעַ, הַמֻּכָּר
שֶׁהִמְתִּין בְּאֹרֶךְ רוּחַ
עַד רָגְעוּ סוּסַי.