מאמר:
על הספר  קשובים לציפור העולם/ עמיקם יסעור

 

"קשובים לציפור העולם" של עודד פלד.  ספר שירים נפלא הוצאת עמדה, נובמבר 2018. ציור כריכה יפהפה של ערן צלגוב. על גב הכריכה דברי רן יגיל הסופר והמשורר עורך ההוצאה,  המדגיש כמה עשרות שנים מלווה אותו שירת עודד פלד. שירי הביט, שירי אי נחת משפחתיים וקשר לשואה ושירי טבע פנתיאיסטים והומניסטים. יגיל מצביע על החיבור המדויק בין מלה לטבע. מגע עדין של השירה. השלווה, הקשב לסובב, התבוננות מיוחדת והקסם בשיריו  ובפואמות שלו.

אוסיף  כמה מילים משלי. מצד אחד תמציתיות מצד שני עמדת המשורר הנביא. השגב וההתעלות עליהם עמדה גם רעייתי , שלמדה ספרות ופילוסופיה, וציינה את הקסם המיוחד של השירים בהשוואה  לשירים רבים אותם היא קוראת. אני מוצא בשירים אלה את קרבת  הרוח לוורדסוורת. היעדר האגוצנטריות ,אמירת הן לחיים נוסח ויטמן. היכולת לתמצת לצד היכולת להדהים בפואמות ארוכות השורות. אין ספק שספר זה אמור לתפוס  מקום נכבד בכותל המזרח של שירתנו. אני רואה את היופי גם בדמות המשורר הבלתי מנוכר כאן. מעין מהלך נגדי למשורר  המיוסר או המשורר הבודד בכרך האורבאני. הטבע מופיע כאן כאובייקט להתפעלות.  המגמה הפנתיאיסטית של זהות האל והטבע מרוממת את נפש הקורא. ואין זה מעט בתקופה של הרבה שירה טריוויאלית ודשדושים בתוך האני. אותה יכולת לכתוב בלשון מרוממת. אני נזכר ברוממות הלשון גם אצל המשורר משה סרטל.

שם הספר  הוא בלשון רבים. לא אני קשוב אלא קשובים. יש כאן התמקדות בחוויה רליגיוזית מטאפיזית קולקטיבית למרות שמדובר על יחיד בגוף שלישי. ההפלגה מעבר לאני בשם הספר  ובשירים יוצרת חוויה ייחודית. הקשב אינו רק באוזניים הוא מלווה בהתבוננות. חשוב גם עניין ההשתאות. ההלך המשתאה המופיע כאן כמה פעמים. דומני כי אין זה הלך האלתרמני. ההלך משתאה ומשתהה. על השתאות כתב בזמנו פרופסור אפרים שמואל,י 1908-1988, הוגה דעות חיפאי בספרו : "פליאה וחשיבה בעולם טכנולוגי מדעי". כאשר קראתי שוב את שירי הספר המקסים הזה של עודד פלד הרהרתי על תיאור ההרמוניה מזווית הראיה של הדובר. מין הרמוניה קבועה מראש  כפי שהיא מתוארת בשיטתו של הפילוסוף הגרמני וילהלם לייבניץ. רוח הפיוס שורה על השירים האלה אך אין זה פיוס של השלמה אלא פיוס של הכרה. ודאות המקבלת אישור מחודש.

ההתבוננות היא בהווה. דומה שיש כאן יותר תיאור מצב מאשר אפיזודה. יש משוררים המתארים אפיזודה סיפורית מסוימת ויוצאים ממנה לחוויית השיר.לא כאן. תכונה נוספת המוסיפה לאיכות השירים היא התנופה בשורות הארוכות. כבר מספר שיריו הראשון, "יום הולדת", גילה עודד פלד את כוחו בשורות אלו שאינן הופכות את השירים לפרוזאיים יותר אלא שומרות ,בדרך ייחודית ,על הבמתח השירי. בשיר "מקום שהראנו" בולטת במיוחד החוויה האקסטאטית שהיא רבת כוח ודרמטיות.בשיר "הנה ימים באים" בולטת ההשראה הנבואית.

הטבע הוא העולם שמבחוץ ,תחושה פנתיאיסטית של אחדות הטבע והאל. תחושה המתעלה על ניכור. הוגי הניכור הראשונים, הגל ומארקס דיברו על ניכורו של האדם מן הטבע. לא כאן. הטבע מתואר כאן לא רק ביופין אלא, אולי בעיקר בכוליותו. אופיים התמציתי של השירים מציג רק פרטי טבע מסוימים ואין כאן ניסיון לצייר תמונה כוללת של הטבע. החוויה היא חוויית ההשתלבות והברכה על מה שיש.

הזמן הוא מעבר לכאן ולעכשיו. תיאור לירי של תחושה מסוימת אבל האופי המטאפיזי של השירים מעניק תחושה שהמשורר שרוי כאן בתוך זמן שהוא מעבר לאותם רגעים..

אלו היו כמה מילים על ספר נפלא, ייחודי מאוד.

על המשורר

עודד פלד ,יליד 1950, בוגר אוניברסיטת חיפה בחוגים אנגלית ומדע המדינה. הוא מטובי המשוררים בישראל. הוא גם גדול המשוררים שיצאו מחיפה משך עשרות שנים. היה חבר מערכת בהוצאת קשב לשירה של רפי וייכרט.  ב 1978 הופיעו שני ספרי שיריו הראשונים : יום הולדת, מכתבים לברגן בלזן. על ספרו השלישי , קדיש, זכה בפרס חולון. מאז נתפרסמו ספרי שיריו : 15סונטות גשם מטורפות, עלווה, לילה כנעני, אופנוען אצטקי,  לחם וגעגועים , חצר,מרפסת אחורית, עפיפון  אפור, תפר האור (מבחר) שלום לך ארץ נחמדת ,. פעמוני רוח, חלילי אור, פתח דבר (מבחר מקיף יותר) בלכתך בשדה. הוצאות הספרים: הקיבוץ המאוחד, שוקן , קשב לשירה, פרוזה, עקד ועוד.

ערך בין היתר אנתולוגיה על שירת השואה בדור השני  בשם "כותנתי הצהובה" שירי קרן גוט אלקלעי ורומן של קניגהם. 

תרגם עשרות ספרים מאנגלית וזכה לפרס על תרגומיו.בין תרגומיו : מילר, קרואק, המינגווי, בלו, פסטרנק, רושדי, אנדרסון, קונרד, טווין, ויטמן, הארדי, ויליאמס , ד. תומס, פורסטר, ג'. לונדון.

ביקורות על ספריו כתבו בין היתר : מוקד, לאור, וייכרט, סומק, ג.אלישע, רצבי, ציפר, שתל, הגני, ק. נסים, מישורי, גלעד, לוויתן, נפשי, לויט ועוד רבים אחרים.

פרס חולון, פרס חומסקי, פרסי ראש הממשלה פעם לתרגום ופעם ליצירה. שיריו נכללים גם באנתולוגיה שירה צעירה של עקד משנת 1980 בעריכת הזוג יעוז קסט ובסר.למדנו באותה תקופה בראשית שנות השבעים באוניברסיטת חיפה..

ספר חובה לחובבי שירה.

 

 

 

logo בניית אתרים