צילום: גילי דנון
פרידה מעמליה כהנא-כרמון ועמוס עוז / חגית בת אליעזר
בין ה-11 ל-13 ביולי 2019 התקיים בסינמטק תל אביב פסטיבל גג הראשון לספרות בהפקתו ועריכתם של ד"ר חיים נגיד – העורך הראשי של כתב העת "גג" – ביטאון איגוד כללי של סופרים בישראל. במשך 3 ימים נערכו 9 אירועים, בהם הופיעו סופרים, משוררים, מתרגמים, חוקרי ספרות, אנשי תיאטרון, מוזיקאים מזרמים וממגזרים רבים.
המושב הראשון ביום שישי 12 ביולי הוקדש לפרידה משניים מגדולי הספרות העברית, שהלכו לעולמם זה מקרוב – עמליה כהנא-כרמון ועמוס עוז ז"ל. פרופ' נורית גוברין, סופרת וחוקרת ספרות, דיברה בהרחבה על עמליה כהנא-כרמון, על דרישותיה המחמירות כלפי עצמה, וביקורתיות חריפה כלפי הזולת, על הפמיניזם המודע שלה, על שפת כתיבתה הייחודית, העשירה, על דרך התקבלותה כאישה-סופרת. היה תענוג לשמוע את דבריה הרהוטים של נורית גוברין – פרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב, בעלת הישגים אקדמיים רבים ועטורת פרסים.
פרופ' אברהם בלבן, סופר, משורר, חוקר ספרות, סיפר על עשור ידידותו עם עמליה כהנא-כרמון, על השיחות ביניהם בביתה של הסופרת, כשהוא – סטודנט לספרות, והיא– סופרת דעתנית, תובענית, מוערכת בזכות 2 ספריה: "בכפיפה אחת" משנת 1966 ו- "וירח בעמק איילון" משנת 1971. אברהם בלבן סיפר על עמדותיה הפמיניסטיות של עמליה כהנא-כרמון, והזכיר את אמרתה המרתקת, המקורית: "אנחנו עושים לכם, הגברים, mothering. מי עושה זאת לנו, הנשים?".
אברהם בלבן דיבר על "מלכת הספרות העברית", נציגת הדור השני לפמיניזם מתוך הערצת הסופרת והערכת לשנות ידידותם, בטרם עמליה כהנא-כרמון ניתקה בהדרגה את קשריה עם אנשי ספרות.
פרופ' שמעון לוי, חוקר תיאטרון, מתרגם, במאי, מבקר אמנות, סיפר על היכרותו עם עמליה בתקופה בה העלה לבמה את "נעימה ששון כותבת שירים" – אחד הסיפורים המפורסמים שלה מתוך ספרה הראשון "בכפיפה אחת". עמליה, הידועה בקפדנותה, שמחה בעיבוד הבימתי של הסיפור.
בהמשך, שמעון לוי פתח את חלקו השני של המושב, שהוקדש ליצירתו של עמוס עוז, ודיבר על היחסים בין אבות לבנים בספריו של עמוס עוז, ובמיוחד על מות הבנים, המהדהד את סיפור העקידה המקראי.
דנה פריבך חפץ, סופרת, ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון, בעלת תואר שני בספרות מאוניברסיטת תל-אביב, ביבליותרפיסטית, הציעה בדבריה לקרוא את כל יצירתו של עמוס עוז כמסע אבל. היא הדגימה זאת על ספריו המוקדמים של עמוס עוז "הר עצה הרעה", "מנוחה נכונה", "אל תגידי לילה", בהם האבל הוא בעיקר על ילדים מתים, והרחיבה את הדיבור על מסע האבל הכפול על מות האם בספר הפיוטי "אותו הים": של ריקו, הגיבור הספרותי, ושל עמוס עוז, המספר, המתארח ביצירה פרי עטו.
את המושב הנחה פרופ' גד קינר קיסינגר – יושב ראש איגוד הסופרים, שחקן, מתרגם, סופר, משורר, דרמטורג ופרופסור בגמלאות בחוגים לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת ירושלים. הוא הציג את הדוברים המלומדים וביצע קריאה בימתית נפלאה של קטעים נבחרים משתי נובלות של עמוס עוז "עד מוות" ו- "אהבה מאוחרת".
גילי דנון – משורר, במאי, תסריטאי, אמן וידאו ארט – תיעד במצלמתו את כל מושבי הפסטיבל, וכן קרא שירים באירוע "ספרות נשמה אמונית", שהתקיים ביומו הראשון של הפסטיבל, ביום חמישי 11 ביולי.
אני מודה לגילי דנון, על כך שהעמיד לרשותי קטעים מהתיעוד המצולם, שעתיד לעלות במלואו לערוץ היוטיוב של איגוד הסופרים, ועל התמונה, שמלווה את הסקירה.