ציפורים/ אילן וייס
בְּאוֹר הַבֹּקֶר אֲדָמָה
רְגָבִים כְּחֻלִּים שְׁקוּפִים
וְהָרוּחַ בִּצְעָדִים בְּהִירִים,אִטִּיִּים
חוֹצָה אֶת גַּן הַמֹּחַ
אִלְמָלֵא הָיְתָה הַתּוֹדָעָה
פְּעוּרָה, שְׁבוּרָה בַּאֲוִיר הָאָדֹם שֶׁל הַסְּתָו
לֹא הָיוּ יְכוֹלוֹת הַצִּפּוֹרִים
לָבוֹא בִּשְׁעָרֶיהָ
וּלְנַקֵּר אֶת עֵינֵי הַחוֹלֵם.