מאמר:
פרשת בלק/ חגי קמרט

1.    כללי לפרשה

גם כאן מופיעה המסטיקה  המגיה המוזרות אתון שמדברת קללות מין מבוך צדדי אולי שונה אולי מדרכו של מקרא.

מדובר כאן הרי בנביא שגדולתו היא כמו משה רבנו  אם לא יותר וכולם מפחדים מהקללה שלו. אך בלעם הוא נביא של אומות העולם הוא בא מתוך אידיאולוגיה שהיא ניסיון ברגע הקריטי לעצור את ההיסטוריה ורגע לפני שעם ישראל עומד להיכנס לארץ ישראל להפוך לעם ולהיות גורם משמעותי מול אומות העולם הוא עוצר אותו כי הוא פוחד על אומות העולם שהוא מייצג אותם.  גזרה שווה ללבן מפדן שרגע לפני שיעקב יוצא להפוך לעם ישראל הוא מנסה לעצור אותו. כך גם השואה רגע לפני שישראל עומד בפני הגאולה של חזון ימים , יש ניסיון של רייך גרמני לעצור אותם. בלעם שאף הוא מאמין באלוהים עומד מולו ומייצג את האינטרס הגויי נגד עם סגולה. כלומר המעשה שלו הוא לגיטימי אך הקב"ה בוחר בישראל ולא בבלעם.

2.     פירוט  למעוניינים:

שני דגשים לפרשה האחד הוא עניין הקללה

השני הוא עניין הניסים הקסמים הנפלאות.

האווירה הכללית של הפרשה היא אכן עולם של  אמונות  עממיות שכולן בסופו של דבר מתנקזות אל נתיב אחד הזורם אל סכר אחד והסכר או קורת הגג הוא האמונה בכח האל של הקב"ה.

בלק בן ציפור מלך מואב קורא לבלעם בן פעור לקלל את ישראל. שני דברים ראשית תפיסה עממית שאכן קללת אדם את רעהו  אפשר לה שתתפוס ותתקיים ואפילו אם מדובר בקללה על עם שלם.

דבר שני הוא המעמד של המקלל או המברך נראה מעין נביא או קוסם מכשף. ולפי שמלך מואב קורא דווקא לבלעם  אולי אפשר לראות בכך מעין מעמד של אנשים שזה היה מקצוע שלהם ובלעם התפרסם כנראה בזכות הצלחותיו.

השמות האלה בלק בן ציפור ובלעם בן פעור הם כשלעצמם מכניסים את הקורא לאווירה המאגית הזאת. בן ציפור  ציפור  שם של חיה בעלת כנף שמורמת מקרקע ומרחפת מעל פני הארץ כמו רוח אלוהים מרחפת על פני הארץ. אפשר שגם סיפורים מאגיים ותכונות מאגיות נקשרו לציפור באותם ימים. בלעם שם מוזר לא מקובל המזכיר בצלילו את המלה נעלם  כמו טמיר ונעלם. זה לגבי השמות.

בלעם שש אלי תפקיד: מבקש בניית שבעה מזבחות שבעה פרים  שבעה אילים, (שוב המספר הטיפולוגי שבע) מתבודד  ומתנבא. המגיה שורה כאן. שלוש פעמים נואם בלעם במצוות בלק ושלוש פעמים דבריו היוצאים מפיו הם דברי אלוהים חיים.

קטע אגדי משהו הוא הקטע עם האתון הפותחת פיה ומדברת והמלאך העומד מול הנביא המקצוען וחרבו שלופה בידו. קטע סתום מאוד מוזר בעל אווירה אגדית משהו, מטמורפוזה או האנשה של  חיות מלאך כאדם עומד ומדבר.  קיצורו של דבר מתמיה מעורר ספקות

לרמב"ם אין בעיה עם זה מאחר והוא מפרש את הדברים על דרך נבואית. כל הפרטים בסיפורנו,לדעתו, הם  במחזה הנבואה.

אולי שאלת המסר של הסיפור הפואנטה שלו תפתור בפנינו את האגדי והמופלא שבו.

נראה לי שכל עניין האתון הוא משל להתנהגות בלעם תחת כוחו של ה'

בלעם נקרא לקלל והדברים היוצאים ממנו בכח האלוהי  הם ברכה .

משל לכך הוא עניין האתון שבסופו של דבר פי ה' מדבר אליו פעם מפי האתון ופעם מפי המלאך. 

ללמדנו שגם במשעול הדרך ה' הוא הקובע ועל פיו ישק דבר.

בנקודה זו הייתי רוצה לעצור לרגע ולשאול את הקוראים:

מה דעתם בקשר לכוחות המאגיה של יציר בשר ודם. האם לדעתכם יש ערך או משמעות לקללת אדם את רעהו?

מה טיבה של עין הרע האם לדעתכם קיים דבר כזה הלכה למעשה?

הפטרת בלק  מיכה ה (ו) – ו (ח)

הקשר הוא שמיכה מזכיר בדבריו את עניין הפרשה באומרו: "זכור מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור"

הפואנטה היא שה' אינו דורש מהעם הקרבת בכורות פרי בטן אלא עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך.

התמורה הזאת היא פעוטה לעומת מה שהעם מקבל מ ה'

ושימו לב לדרישה: מתוך שלושה עקרונות שניים הם בין אדם לחברו ואחד בין האדם למקום!

מן המדרשיה

פרק כ"ב ב "וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי"

וירא בלק: מהו "וירא"? ראה (התבונן) בפרענות העתידה לבוא על ישראל (האיך יביאנה עליהם) ושונאן היה יותר מכל שונאים. שכלם היו באין (על ישראל) במלחמות ובשעבוד, שהן יכולים לעמד בהן. וזה (בא על ישראל) באדם שהוא מוציא דבר (קללה) מפיו לעקר אמה שלמה.

לפי מדרש זה רואה במובן של מתכנן. מתכנן איך וכיצד יביא הפורענות על ישראל.

בלק: (ולמה נקרא שמו בלק? אלא לפי ש ) בא ללק  דמן של ישראל.

בן צפור. (למה שמו צפור? ) בן שהיה מצפיר (משכים) להלחם עם

ישראל.