שיר:
עִגּוּלִים עִגּוּלִים../ גלית אבגי כהן

כָּתַבְתִּי לְךָ מִלִּים שֶׁנִּסְפְּגוּ בַּנְּיָר.

בְּךָ, לֹא חִלְחֵל שׁוּם דָּבָר.

עָמַדְתִּי בַּצַּד. רָאִיתִי כְּתָמִים נוֹצָרִים.

מִתְרַחֲבִים, נִמְתָּחִים לִכְדֵי מַעְגָּל.

רָאִיתִי מִלִּים זוֹלְגוֹת לַצְּדָדִים.

רָאִיתִי גְּבוּל שֶׁל כְּתָמִים מִתְרַחֲבִים.

רָאִיתִי אוֹתְךָ עָטוּף בִּשְׁתִיקָה.

כָּעַסְתִּי עָלֶיךָ. עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ.

לֹא אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, אוֹתָהּ עֵת.

רָצִיתִי לָלֶכֶת מִמְּךָ.

עֶרֶב יָרַד, הַנְּיָר כְּבָר נִקְרַע.

קָרָאתִי לְךָ, שׁוּב לִגְבוּלוֹת אַהֲבָה.