כשהיי טק הציל את הרוק / עמרי נובל
אם חושבים על זה שהרוק היה בשיאו בארץ, אי שם בתחילת שנות ה – 90, עובדי ההייטק של היום שהם באמצע שנות השלושים והארבעים לחייהם היו נערים ונערות מלאי הורמונים בהופעות ברוקסן ובלילות של צמח.
את להקת היהודים אין צורך להציג שכן הם הדוגמא המדהימה ביותר לפריצה אמתית ללא תמיכת המדיה, להקה שפועלת למעלה מעשרים שנה בעלי עדת תומכים איתנה וחזקה.
אורית שחף ותום פטרובר אולי כוכבי הרוק היחידים בארץ, רוקיסטיים אמיתיים שמתקלחים בזיעת הופעות וישנים בין מיתרי גיטרה קרועים גם באמצע שנות הארבעים לחייהם ואולי אף כמעט החמישים הם עדיין מחזיקים ברוח הנעורים שאפילו את קורט קובייין גמרה.
אינספור אלבומי אולפן, הופעות אקוסטיות ועדיין כמעט ואין להם השמעות ברדיו אבל זה לא משנה, הם לא צריכים את זה, כי אותם נערים ונערות משנות התשעים שחסכו דמי כיס לנסוע במונית להופעה בלילה ה – 13 ברמת השרון כעת מנהלים בכירים בחברות הייטק שמזמינות את "היהודים" להופעות ארועי הקיץ.
כן זה לא בדיוק מועדני הבארבי, שוני או זאפה, הזיעה נעימה יותר ליד דוכן שווארמה דגים באולם "מבטחים" בפתח תקווה, שם הופיעו היהודים בערב חברה של חברת ההייטק SAP.
אני הוזמנתי כבן זוגה של אשתי האהובתי הנצחית אנסטיה, מצחיק לראות מנהלי הייטק רציניים מתחילים להשתכר ולהרים יידים בתנועות רוק לצלילי קולה הכריזמטי של אורית שחף שנראית רוקרית קולית כאילו גיל 20 לא עבר מעולם.
מאות העובדים של SAP כאילו חזרו במנהרת הזמן לשנות נעוריהם ורקדו ושרו כאילו אין להם דד ליין לפיתוח התוכנה שתשנה את העולם, מנגד תום לא הוריד את הווליום אפילו לא לשנייה, הלהיטים הגדולים בעיקר מאלבום המופת "מציאות נפרדת" עוד כמה מאלבומם השני
הקהל שר והצטרף בכל השירים והיו שם כל הלהיטים, מעניין שאדווה (חברה של אנסטסיה) שאלה אותי "איך לא נמאס להם לשיר את אותם שירים כבר 20 שנה?" ובכן התשובה פשוטה, אם השירים טובים כל כך זה תמיד מרגיש כמו הפעם הראשונה, והיהודים נתנו את כל הגדולים או לפחות כמעט את כולם
"מחפש תשובה", "קח אותי", "סמי", "עוד ארון אחד", "לא קל", "פיוטה", "אם כבר", מלבד "ג'קי" שהיה בעיבוד שונה והרגיש כאילו לא בסולם הנכון כל השירים עבדו ונשמעו מצויין אם אנרגיית רוק שאין שנייה לה, היה חסרים לי הלהיט הגדול "אלה" והביצוע הסמי אקוסטי ל "אצלך בעולם"
הסאונד לפרקים היה בעייתי ונראה שגם ההרכב הרגיש זאת בשל התעסקות מוגברת באוזניות האינרים, חשוב לציין לטובה את הנגנים המלווים כגון ערן מיטלמן על הקלידים, יהב ליפינסקי על התופים, על הגיטרה החשמלית המובילה איציק סולם וגרג פרל על הבס שנתנו עבודה ופוזות שלא מביישות להקות רוק בפסיטבלי הרוק הגדולים ביותר, מה אפשר להגיד, רוק שהוא ז'אנר מוזיקלי מרדני מטבעו, נשמע הכי לא קשור לחברות הייטק אבל מנגד זו ההופעה השלישית שאני רואה בחברת SAP שבוחרת שנה אחרי שנה בהופעות רוק לכבוד העובדים שלהם (היו בעבר "איפה הילד", אברהם טל והיהודים כעת)
הכסף טוב אין ספק וזה הופעה בטוחה, קהל מפרגן, מזגן מקרר ואוכל מספיק טוב בשביל לחזור לאחר מכן לוואן ולנסוע הביתה, טום ואורית, זוג רוקיסטים שמגדלים ילד נכנעו לבורגנות, נהנים מהגיטרה והם עדיין הכי קוליים בארץ.
צילום שרון בן ארי
עמרי נובל - מפיק מוזיקלי, שדרן ומוזיקאי, מייסד ההרכב "עמרי נובל והאצילים"
עורך מדור מוזיקה - שחר כהן.לפניות/תגובות-
