על פרשת קורח/ חגי קמרט
בפרשה הזו יש כח מניע מחשבתי שהוא מעבר לעניין התורני יהודי, בוא נאמר אוניברסלי כלל עולמי משהו אנושי למדי.
השאלה היא שבאה קבוצה שדיברה על משהו לגיטימי ביותר על שוויונוית. במה אתם טובים מאתנו ? למה אתם ואנחנו לא. אז מכאן השאלה מדוע קורח נענש אם הצגת שאלתו היא לגיטימית. כלומר שוויון הזדמנויות לכל ולכן כל הירכיה היא שנואה ולא רצוייה.
אלא מאי? המציאות מראה שבכל חברה יש איזה שהוא מבנה אוליגרכי יש שכבה זו ושכבה זו. היינו, ישנם מעמדות שנוצרים על דרך טבעו של האדם. מכאן התסכול של האנשים שרואים עצמם בפריפריה ולא במרכז . זה תסכול שתמיד יהיה ובכל חברה.
סיבה נוספת: המציאות תמיד יוצרת מתחים בין שכבות מעין תחרות בזעיר אנפין. וכך באופן טבעי נוצרת התקדמות. אם כולם היו באותו מעמד לא הייתה תחרות והעולם לא היה מתקדם.
נכון שיש גרעין של אמת בדברים של קורח, אך השגיאה שלו שהוא ניסה להציג את השוויוניות שלו כערך מוחלט וזה לא ייתכן.
אם יש איזה בסיס של אמת בדברי קורח למה הולכים לעונש הכי נורא למה אין כאן מחילה או פיוס או עונש קל?
הערעור על משה לא היה רק על מעמדו ומעלתו הרוחנית הגבוהה ועל כהונתו של אהרון אלא על מלכותו. כי הוא תפקד כמלך האומה . כלומר כאשר יש מרידה בשלטון במלכות לא עושים חשבונות ומשה צריך להוכיח בעזרת ה' שהוא לא חלש. אין כאן חולשה או רפיון כנגד קורח אלא חוזק.
הייתי רוצה להזכיר את דעתה של פרופ' נחמה ליבוביץ לצורך עניין זה במשנה: היא מאירה עינינו לראות באבות פרק ה משנה יז הנה:
"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים, איזו מחלוקת שהיא לשם שמים? – זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח ועדתו."
ממשיכה ומביאה את דברי המלבי"ם בהתייחס לאותה המשנה: הנה:
המלבי"ם אומר שלמדנו מחז"ל שמחלוקת שהיא לשם שמים כל אחד משני הצדדים הניצים מכוון לשם שמים, אך מחלוקת שאינה לשם שמים אלא שכל כולה משחקי כבוד, כאן איש הישר בעיניו יעשה. כל אחד יתבצר בארמונו לתועלתו האישית ונגד חברו.
קורח רצה להיות כהן גדול כבן למשפחת כהנים כשם שמשה הפך למלך כבן לאותה משפחה. (עמרם הוא הבכור לקהת ניתן חלקו במשה אז הוא קרח בן יצהר גם ראוי בהיותו בן שני לקהת)
דבר המחלוקת הוא למעשה מרד מאתים וחמישים איש עומדים מאחורי קרח דתן ואבירם ויוצאים בגלוי עין נגד משה היו אלו אנשים מרירים מחפשי תלונות מטבעם מהם לפי דברי הראב"ע גם אנשים משבט ראובן המתרעמים על קיפוח השבט שלהם (שהיה למעשה הבכור)
כלומר ניגודי אינטרסים ויחסי עוצמה בין קורח ועדתו למשה ובני ישראל.
תפילת משה היא: "האיש אחד חטא ועל כל העדה תקצף"
ואני שואל פה שאלה לקוראים מה דעתכם לגבי עונש היחיד מול העונש הקולקטיבי ?
