לנעמי שמר  
    
   

וְאִם שְׁקִיעָה זוֹ - כִּי תַּם -

רַבָּה וְהָדָר הִיא;

אֵיךְ בְּרֶגַע חָפוּז,

אֵיךְ נָפַל תַּפּוּז...

שְׁקִיעָה אֵינֶנָּה רַק סוֹף

שֶׁרוֹאִים מֵרָחוֹק, מֵהַחוֹף:

אֶת הַיּוֹם הִיא נוֹעֶלֶת

וּבְאַרְגָּמָן נֶהֱדָר 

מְצַוָּה עַל הַזְּמַן אֶת הַמָּחָר: 

קוּם, תִּמְתַּח עוֹד מֵיתָר...

*

נָפַל הַתַּפּוּז, וַאֲנַחְנוּ בְּחֶסֶר,

אֲבָל מִן הַזָּהֹב יָנִיבוּ עוֹד עֶשֶׂר;

בַּגַּנִּים הֵם נוֹשְׂאִים הִלּוּלִים,

חֲלֵב הַפְּרִי בְּפִיהֶם מִתְנַגֵּן -  

תָּו וְעוֹד תָּו,

כֵּן, אָמֵן...